Nedarim 47

קונם שאיני נהנה לך אם אי אתה נוטל לבנך כור של חיטין ושתי חביות של יין הרי זה יכול להתיר את נדרו שלא על פי חכם שיכול לומר לו כלום אמרת אלא בשביל כבודי זה הוא כבודי

'Konam that I do not benefit from your if you do not accept for your son a <i>kor</i> of wheat and two barrels of wine,' — his neighbour may annul his vow without [recourse to] a Sage, by saying: 'Did you vow for any other purpose but to honour me? This [nonacceptance] is my honour.' Thus, it is only because he asserts, 'This is my honour'; but otherwise, it is [a binding] vow. Whose view is this? If R. Eliezer b. Jacob's, — it is a vow of incitement?<span class="x" onmousemove="('comment',' Which is invalid in any case. ');">¹</span>

טעמא דאמר זה הוא כבודי הא לאו הכי נדר הוא מני אי רבי אליעזר בן יעקב נדרי זירוזין הוי אלא שמע מינה פליגי רבנן עליה

Hence it must be the Rabbis,<span class="x" onmousemove="('comment',' The text is thus emended by BaH. ');">²</span>

לעולם רבי אליעזר בן יעקב היא ומודה רבי אליעזר בן יעקב בהאי דנדרא הוי דאמר ליה לא כלבא אנא דמיתהנינא מינך ולא מיתהנית מינאי

thus proving that they disagree with R. Eliezer! — [No.] After all, it may be R. Eliezer b. Jacob's view: he admits that this is a [real] vow, for he [who makes it] says [in effect], 'I am not a dog, that I should benefit from you without your benefiting from me.'

תא שמע האומר לחבירו קונם שאתה נהנית לי אם אי אתה נותן לבני כור של חיטין ושתי חביות של יין רבי מאיר אומר עד שיתן וחכמים אומרים אף זה יכול להתיר את נדרו שלא על פי חכם שיכול לומר הריני כאילו התקבלתי

Come and hear: If one says to his neighbour, 'Konam that you benefit not from me, if you do not give my son a <i>kor</i> of wheat and two barrels of wine,' — R. Meir rules: He is [so] forbidden until he gives; but the Rabbis maintain: He too can annul his vow without a Sage by declaring: 'I regard it as though I have received it.' Thus, it is only because he says, 'I regard it as though I have received it'; but otherwise it is [a valid] vow. Whose view is this? If R. Eliezer b. Jacob's, — but it is a vow of incitement. Hence it must be the Rabbis'; thus proving that they disagree with him! — [No.] Verily, it may be R. Eliezer b. Jacob's view: he admits that this is a [real] vow, for he [who makes it] says, 'I am not a king to benefit you without your benefiting me.'

טעמא דאמר הריני כאילו התקבלתי הא לאו הכי נדר הוא מני אי רבי אליעזר בן יעקב נדרי זירוזין הוי אלא לאו רבנן ופליגי

Mar Kashisha son of R. Hisda said to R. Ashi, Come and hear: VOWS [BROKEN] UNDER PRESSURE: If one subjected his neighbour to a vow to dine with him,<span class="x" onmousemove="('comment',' Saying, 'You are forbidden to benefit from me if you do not eat with me'. ');">³</span>

לא לעולם רבי אליעזר בן יעקב ומודה רבי אליעזר בהאי דנדרא הוי משום דאמר ליה לאו מלכא אנא דמהנינא לך ואת לא מהנית לי

and then he or his son fell sick, or a river prevented him [from coming to him]. But otherwise the vow is binding. Whose view is this? If R. Eliezer b. Jacob's, — but it is [a vow of] incitement. Hence it must be the Rabbis', which proves that they disagree with him! — [No.] This may be R. Eliezer b. Jacob's view. Do you think that the inviter imposed the vow upon the invited? On the contrary, the invited imposed the vow upon the inviter. Thus: He said to his neighbour, 'Do you invite me to your banquet?' 'Yes,' replied he. 'Then make a vow to that effect.' So he vowed, and then he [the person invited] or his son fell sick, or was kept back by a river; such are vows [broken] under pressure.

אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי תא שמע נדרי אונסין הדירו חבירו שיאכל אצלו וחלה הוא או חלה בנו או שעכבו נהר הא לאו הכי נדר הוא מני אי רבי אליעזר בן יעקב זירוזין הוי אלא לאו רבנן ופליגי

Come and hear: R. Eliezer b. Jacob went even further [in his definition of vows of incitement]: If one says to his neighbour, 'konam that I do not benefit from you if you will not be my guest and partake of fresh bread and a hot drink with me'; and the latter remonstrated in his turn — such too are vows of incitement.<span class="x" onmousemove="('comment',' [Although the fact that the invitation was so carefully worded, and that the other remonstrated would tend to indicate that the vower was in earnest.] ');">⁴</span>

לעולם רבי אליעזר בן יעקב ומי סברת דאדריה מזמנא לזמינא לא דזמינא אדריה למזמנא דאמר ליה מזמנת לי לסעודתיך אמר ליה אין נדר זה עליך ונדר וחלה הוא או שחלה בנו או שעכבו נהר הרי אלו נדרי אונסין

But the Sages did not admit this. Now, to what does this disagreement refer? Surely,

תא שמע יתר על כן אמר רבי אליעזר בן יעקב האומר לחבירו קונם שאני נהנה לך אם אי אתה מתארח אצלי ותאכל עמי פת חמה ותשתה עמי כוס חמין והלה הקפיד כנגדו אף אלו נדרי זירוזין ולא הודו לו חכמים מאי לא הודו לו חכמים לאו