Niddah 40

Chapter 40

א רבי חנינא הוא דחכים כולי עלמא לאו חכימי הכי

1 for R. Hanina was wise enough;1

ב אמר רבי יוחנן חכמתא דרבי חנינא גרמא לי דלא אחזי דמא מטמינא מטהר מטהרנא מטמא אמר רבי אלעזר ענוותנותא דרבי חנינא גרמא לי דחזאי דמא ומה רבי חנינא דענותן הוא מחית נפשיה לספק וחזי אנא לא אחזי

2 all others are not so wise. R. Johanan remarked: The wisdom of R. Hanina caused me not to examine any blood, for when I declared any unclean he declared it clean and when I declared it clean he declared it unclean. R. Eleazar remarked: R. Hanina's modesty is the cause of my examining blood. [For I felt] if R. Hanina who was modest allowed himself to be involved in doubt and examined blood, should not I examine it? R. Zera remarked: The Babylonian coinage was the cause of my refusing to examine blood; for I thought: If I do not understand the coinage system would I understand the nature of blood? This then implies that capability to examine blood depends on an understanding of the coinage; but did not Rabbah in fact understand the coinage system and yet did not understand the qualities of blood? — He was really drawing an inference a minori ad majus: If Rabbah who understood the coinage system refused to examine blood, should I2 examine it? 'Ulla once visited Pumbeditha3 and when some blood was brought to him for examination he refused to see it. If, he said, R. Eleazar who was the supreme authority in the Land of Israel4

ג אמר רבי זירא טבעא דבבל גרמא לי דלא חזאי דמא דאמינא בטבעא לא ידענא בדמא ידענא

3 refused to see blood whenever he visited the place of R. Judah, should I see it?5 And why was he described as the supreme authority in the Land of Israel? — Because a woman once brought some blood before R. Eleazar when R. Ammi sat in his presence. Having smelt it he6 told her, 'This is blood of lust'.7

ד למימרא דבטבעא תליא מלתא והא רבה הוא דידע בטבעא ולא ידע בדמא כל שכן קאמר ומה רבה דידע בטבעא לא חזא דמא ואנא אחזי

4 After she went out R. Ammi joined her and she told him, 'My husband was away on a journey but I felt an intense longing for him'. Thereupon he8 applied to him6

ה עולא אקלע לפומבדיתא אייתו לקמיה דמא ולא חזא אמר ומה רבי אלעזר דמרא דארעא דישראל הוה כי מקלע לאתרא דר' יהודה לא חזי דמא אנא אחזי

5 the text, The counsel of the Lord is with them that fear Him.9 Ifra Hormiz,10 the mother of King Shapur, once sent some blood to Raba when R. Obadiah was sitting in his presence. Having smelt it he said to him, 'This is blood of lust'.7

ו ואמאי קרו ליה מרא דארעא דישראל דההיא אתתא דאייתא דמא לקמיה דרבי אלעזר הוה יתיב רבי אמי קמיה ארחיה אמר לה האי דם חימוד הוא בתר דנפקה אטפל לה רבי אמי אמרה ליה בעלי היה בדרך וחמדתיו קרי עליה (תהלים כה, יד) סוד ה' ליראיו

6 'Come and see', she remarked to her11 son, 'how wise the Jews are'. 'It is quite possible', he replied, 'that he12 hit upon it like a blind man on a window'. Thereupon she sent to him12 sixty different kinds of blood and he identified them all but the last one which was lice blood with which he was not acquainted. Luckily,13 however, he sent her14 a comb that exterminates lice. 'O, you Jews', she exclaimed, you seem to live in the inner chamber of one's heart'.15 Rab Judah stated: 'At first I used to examine blood, but since the mother of my son Isaac told me, "We do not bring the first drop to the Rabbis because it is dirty", I refuse to see it.<span class="x" onmousemove="('comment',' Because the colour changes and though the second drop may be one of clean blood it could not establish a woman's cleanness if the first drop, which she did not present for examination, was one of unclean blood. ');">16 [An examination, however, for the purpose of distinguishing] between the blood of uncleanness and cleanness17 I certainly do perform'.18

ז אפרא הורמיז אמיה דשבור מלכא שדרה דמא לקמיה דרבא הוה יתיב רב עובדיה קמיה ארחיה אמר לה האי דם חימוד הוא אמרה ליה לבריה תא חזי כמה חכימי יהודאי א"ל דלמא כסומא בארובה

7 Yaltha19 once brought some blood to Rabbah b. Bar Hana who informed her that it was unclean. She then took it to R. Isaac the son of Rab Judah who told her that it was clean. But how could he act in this manner, seeing that is was taught: If a Sage declared [aught] unclean another Sage20 may not declare it clean; if he forbade anything his colleague may not permit it?21 — At first he22 informed her indeed that it was unclean,23 but when she told him that on every other occasion he24

ח הדר שדרה ליה שתין מיני דמא וכולהו אמרינהו ההוא בתרא דם כנים הוה ולא ידע אסתייע מילתא ושדר לה סריקותא דמקטלא כלמי אמרה יהודאי בתווני דלבא יתביתו

8 declared such blood as clean, but that on the last occasion he had a pain in his eye, he gave her his ruling that it was clean. But are women believed in such circumstances? — Yes, and so it was also taught: A woman25 is believed when she says, 'I saw a kind of blood like this one26 but I have lost it.'27 The question was raised: What is the law [where a woman says], A kind of blood like this28

ט אמר רב יהודה מרישא הוה חזינא דמא כיון דאמרה לי אמיה דיצחק ברי האי טיפתא קמייתא לא מייתינן לה קמייהו דרבנן משום דזהימא לא חזינא

9 has been declared clean by such and such a Sage?29 — Come and hear: A woman25 is believed when she says, 'I saw a kind of blood like this one26

י בין טמאה לטהורה ודאי חזינא

יא ילתא אייתא דמא לקמיה דרבה בר בר חנה וטמי לה הדר אייתא לקמיה דרב יצחק בריה דרב יהודה ודכי לה

11 but I have lost it.'30

יב והיכי עביד הכי והתניא חכם שטימא אין חברו רשאי לטהר אסר אין חבירו רשאי להתיר

12 But is not that case31 different, since the blood is not available?32 — Come and hear the case of Yaltha: She once brought some blood to Rabbah b. Bar Hana who informed her that it was unclean. She then took it33

יג מעיקרא טמויי הוה מטמי לה כיון דא"ל דכל יומא הוה מדכי לי כי האי גונא והאידנא הוא דחש בעיניה דכי לה

13 to R. Isaac the son of Rab Judah who told her that it was clean. But how could he act in this manner, seeing that it was taught: If a Sage declared [a person or an article] unclean no other Sage34 may declare it clean etc. And we explained that at first he22

יד ומי מהימני אין והתניא נאמנת אשה לומר כזה ראיתי ואבדתיו

14 informed her indeed that it was unclean, but when she told him that on every other occasion he24 declared such blood as clean but that on that day he had a pain in his eye, he changed his view and gave her his ruling that it was clean.35 Now this proves quite clearly, does it not, that a woman is believed? — R. Isaac b. Judah may have relied on his own traditions and experience.36 Rabbi once examined some blood at night and declared it unclean but when he examined it in the day time he declared it clean. Then he waited a while and again declared it unclean. 'Woe to me', he said, 'I may have made a mistake'.37

טו איבעיא להו כזה טיהר איש פלוני חכם מהו

15 'I may have made a mistake'! Has he not in fact made a mistake, seeing that it was taught: A Sage must not say,38 'If it had been moist it would undoubtedly have been unclean'; he must rather say, 'The judge must be guided only by what his eyes see'? — At first39

טז תא שמע נאמנת אשה לומר כזה ראיתי ואבדתיו שאני התם דליתיה לקמה

16 he presumed it to be definitely unclean, but when he observed in the morning that its colour had changed40 he said41

יז תא שמע דילתא אייתא דמא לקמיה דרבה בר בר חנה וטמי לה לקמיה דרב יצחק בריה דרב יהודה ודכי לה והיכי עביד הכי והתניא חכם שטימא אין חבירו רשאי לטהר וכו'

17 that it was undoubtedly clean but that at night it could not be seen properly. When, however, he observed that the colour had changed again42 he said, 'It must be unclean blood but the colour is steadily fading away. Rabbi examined blood in the light of a lamp. R. Ishmael son of R. Joseph43 examined it even on a cloudy day between the pillars.44 R. Ammi b. Samuel ruled: All kinds of blood must be examined only between the sunlight and the shade. R. Nahman citing Rabbah b. Abbuha ruled: The examination may be performed in the sunlight under the shadow of one's hand.45 'ONE LIKE DILUTED WINE'? TWO PARTS etc. A Tanna taught:

יח ואמרינן טמויי הוה מטמי לה כיון דאמרה ליה דכל יומא מדכי לה כי האי גונא והאידנא הוא דחש בעיניה הדר דכי לה אלמא מהימנא לה

יט רב יצחק בר יהודה אגמריה סמך

כ רבי ראה דם בלילה וטימא ראה ביום וטיהר המתין שעה אחת חזר וטימא אמר אוי לי שמא טעיתי

כא שמא טעיתי ודאי טעה דתניא לא יאמר חכם אילו היה לח היה ודאי טמא

כב אלא אמר אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות מעיקרא אחזקיה בטמא כיון דחזא לצפרא דאשתני אמר (ליה) ודאי טהור הוה ובלילה הוא דלא אתחזי שפיר כיון דחזא דהדר אשתני אמר האי טמא הוא ומפכח הוא דקא מפכח ואזיל

כג רבי בדיק לאור הנר רבי ישמעאל ברבי יוסף בדיק ביום המעונן ביני עמודי אמר רב אמי בר שמואל וכולן אין בודקין אותן אלא בין חמה לצל רב נחמן אמר רבה בר אבוה בחמה ובצל ידו

כד וכמזוג שני חלקים כו' תנא

Previous Chapter Next Chapter