Pesachim 132

והא קא עביד עבודה בקדשים כהלל דתניא אמרו עליו על הלל מימיו לא מעל אדם בעולתו אלא מביאה חולין לעזרה ומקדישה וסומך ידו עליה ושוחטה

<br> But he performed work with sacred animals? [They did] as Hillel. For it was taught: It was related of Hillel, As long as he lived no man ever committed trespass through his burnt-offering. But he brought it unconsecrated [hullin] to the Temple Court, consecrated it, layed his hand upon it, and slaughtered it.

פסח בשבת היכי מצי מקדיש ליה והתנן אין מקדישין ואין מעריכין ואין מחרימין ואין מגביהין תרומה ומעשרות כל אלו ביום טוב אמרו קל וחומר בשבת

[Yet] how might a person consecrate the Passover on the Sabbath? Surely we learned: You may not consecrate, nor make a valuation vow, nor make a vow of herem, nor separate terumah and tithes. They said all this of Festivals, how much the more of the Sabbath! - That applies only to obligations for [the discharge of] which no time is fixed; but in the case of obligations for [the discharge of] which a time is fixed, you may consecrate. For R. Johanan said: A man may consecrate his Passover on the Sabbath, and his Festival-offering [hagigah] on the Festival.

הני מילי בחובות שאין קבוע להן זמן אבל בחובות שקבוע להן זמן מקדישין דאמר רבי יוחנן מקדיש אדם את פסחו בשבת וחגיגתו ביו"ט

But he drives [a laden animal]? - It is driving in an unusual way. [But] even driving in an unusual manner, granted that there is no Scriptural prohibition, there is nevertheless a Rabbinical prohibition? - That is [precisely] what they asked him: An action which is permitted by Scripture, while a matter of a shebuth stands before it to render it impossible, such as [an action performed] in an unusual manner [standing] in the way of a precept, what then? Said he to them, T have heard this halachah, but have forgotten it: but leave [it] to Israel, if they are not prophets they are the sons of prophets.'

והלא מחמר מחמר כלאחר יד מחמר כלאחר יד נמי נהי דאיסורא דאורייתא ליכא איסורא מדרבנן מיהא איכא

Rab Judah said in Rab's name: Whoever is boastful, if he is a Sage, his wisdom departs from him; if he is a prophet, his prophecy departs from him. If he is a Sage, his wisdom departs from him: [we learn this] from Hillel. For the Master said, 'He began rebuking them with words,' and [then] he said to them, T have heard this halachah, but have forgotten it'. If he is a prophet, his prophecy departs from him: [we learn this] from Deborah. For it is written, The rulers ceased in Israel, they ceased, until that I arose, Deborah, I arose a mother in Israel; and it is written, Awake, awake, Deborah, awake, awake, utter a song. <br>

היינו דקא בעי מיניה דבר שיש לו היתר מן התורה ודבר שבות עומד לפניו לעקרו כלאחר יד במקום מצוה מאי אמר להן הלכה זו שמעתי ושכחתי אלא הניחו להן לישראל אם אין נביאים הן בני נביאים הן:

Resh Lakish said: As to every man who becomes angry, if he is a Sage, his wisdom departs from him; if he is a prophet, his prophecy departs from him. If he is a Sage, his wisdom departs from him: [we learn this] from Moses. For it is written, And Moses was wroth with the officers of the host etc.; and it is written, And Eleazar the Priest said unto the men of war that went to the battle: This is the statute of the law which the Lord hath commanded Moses etc., whence it follows that it had been forgotten by Moses. If he is a prophet, his prophecy departs from him: [we learn this] from

אמר רב יהודה אמר רב כל המתיהר אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו מהלל דאמר מר התחיל מקנטרן בדברים וקאמר להו הלכה זו שמעתי ושכחתי אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו מדבורה דכתיב (שופטים ה, ז) חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל וגו' וכתיב (שופטים ה, יב) עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר וגו'

Elisha. Because it is written, 'were it not that I regard the presence of Johoshaphat the king of Judah, I would not look toward thee, nor see thee', and it is written, 'But now bring me a minstrel,' And it came to pass, when the minstrel played, that the hand of the Lord [i.e., the spirit of prophecy] came upon him. <br>

ר"ל אמר כל אדם שכועס אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו ממשה דכתיב (במדבר לא, יד) ויקצוף משה על פקודי החיל וגו' וכתיב (במדבר לא, כא) ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חוקת התורה אשר צוה ה' את משה וגו' מכלל דמשה איעלם מיניה

R. Mani b. Pattish said: Whoever becomes angry, even if greatness has been decreed for him by Heaven, is cast down. Whence do we know it? From Eliab, for it is said, and Eliab's anger was kindled against David, and he said: 'Why art thou come down? and with whom hast thou left those few sheep in the wilderness? I know thy presumptuousness, and the naughtiness of thy heart; for thou art come down that thou mightest see the battle.' And when Samuel went to anoint him [sc. a king], of all [David's brothers] it is written, neither hath the Lord chosen this, whereas of Eliab it is written, But the Lord saith unto Samuel, 'Look not on his countenance, or on the height of his stature; because I have rejected him': hence it follows that He had favoured him until then.

אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו מאלישע דכתיב (מלכים ב ג, יד) לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נושא אם אביט אליך ואם אראך וגו' וכתיב (מלכים ב ג, טו) ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' וגו'

We have [thus] found that the tamid and the Passover override the Sabbath; how do we know that they override uncleanness? - I will tell you: just as he learns the Passover from the tamid in respect to the Sabbath, so also does he learn the tamid from the Passover in respect to uncleanness. And how do we know it of the Passover itself? - Said R. Johanan. Because the Writ saith, If any man of you shall be unclean by reason of a dead body: a man [i.e.. an individual] is relegated to the second Passover, but a community is not relegated to the second Passover, but they must offer it in [a state of] uncleanness. R. Simeon b. Lakish said to R. Johanan: Say, a man is relegated to the second Passover, [whereas] a community has no remedy [for its uncleanness]. neither on the first Passover not on the second Passover? Rather, said R. Simeon b. Lakish. [It is deduced] from here: [Command the children of Israel,] that they send out of the camp of every leper, and every one that hath an issue, and whosoever is unclean by the dead: let [Scripture] state those who are unclean by the dead, and not state zabin and lepers, and I would argue, if those who are unclean by the dead are sent out [of the camp], how much the more zabin and lepers! <br>

אמר רבי מני בר פטיש כל שכועס אפילו פוסקין עליו גדולה מן השמים מורידין אותו מנלן מאליאב שנאמר (שמואל א יז, כח) ויחר אף אליאב בדוד ויאמר למה [זה] ירדת ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר אני ידעתי את זדונך ואת רוע לבבך כי למען ראות המלחמה ירדת וכי אזל שמואל לממשחינהו בכלהו כתיב (שמואל א טז, ח) לא בזה בחר ה' ובאליאב כתיב (שמואל א טז, ז) ויאמר ה' אל שמואל אל תביט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו מכלל דהוה רחים ליה עד האידנא:

אשכחן תמיד ופסח דדחו שבת דדחו טומאה מנא לן אמרי כי היכי דיליף פסח מתמיד לענין שבת הכי נמי יליף תמיד מפסח לענין טומאה

ופסח גופיה מנא לן אמר רבי יוחנן דאמר קרא (במדבר ט, י) איש איש כי יהיה טמא לנפש איש נדחה לפסח שני ואין ציבור נידחין לפסח שני אלא עבדי בטומאה

אמר ליה ר"ש בן לקיש לרבי יוחנן אימא איש נדחה לפסח שני ציבור לית להו תקנתא לא בפסח ראשון ולא בפסח שני

אלא אמר רבי שמעון בן לקיש מהכא (במדבר ה, ב) וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש יאמר טמאי מתים ואל יאמר זבין ומצורעין ואני אומר אם טמאי מתים משתלחין זבין ומצורעין לא כל שכן