Pesachim 135

בועל נדה כטמא מת למאי אילימא לטומאתם האי טומאת שבעה כתיב ביה והאי טומאת שבעה כתיב ביה

<br> He who has intercourse with a niddah is like he who is unclean by the dead. In respect of what: shall we say, in respect of their uncleanness, - but uncleanness for seven [days] is written in connection with the one, and uncleanness for seven days is written in connection with the other? Hence it must surely be in respect of their camp; and since the second clause is in respect of their camps, the first clause too is in respect of their camps? - What argument is this! the one is as stated, and the other is as stated. <br>

אלא לאו למחנותם ומדסיפא למחנותם הוי רישא נמי למחנותם מידי איריא הא כדאיתא והא כדאיתא

An objection is raised: A leper is more stringent than a zab, and a zab is more stringent than he who is unclean by the dead. A ba'al keri is excepted, for he who is unclean by the dead is more stringent than he. What does 'is excepted' mean? Surely [it means], he is excepted from the rule of a zab and is included in the rule of him who is unclean by the dead, seeing that he who is unclean by the dead is more stringent than he, and [yet] he is permitted within the Levitical camp? - No: [it means that] he is excepted from the camp of him who is unclean by the dead and is included in the camp of a zab; and though he who is unclean by the dead is more stringent than he, and [yet] he may enter the Levitical camp, [nevertheless] we compare him [the ba'al keri] to what is like himself. <br>

מיתיבי מצורע חמור מזב וזב חמור מטמא מת יצא בעל קרי שטמא מת חמור ממנו

A tanna recited before R. Isaac b. Abdimi: Then he shall go abroad out of the camp: this means the camp of the Shechinah; he shall not come within the camp: this means the Levitical camp. From this [we learn] that a ba'al keri must go without the two camps. Said he to him, You have not yet brought him in that you should [already] expel him! Another version: you have not yet expelled him, and [already] you [discuss whether] he should enter! Rather say: 'abroad out of the camp' - this is the Levitical camp; 'he shall not come within the camp'- that is the camp of the Shechinah. To this Rabina demurred: Assume that both refer to the camp of the Shechinah, [it being repeated] so that he should violate an affirmative command and a negative command on its account? If so, let Scripture say, 'Then he shall go abroad out of the camp' and 'he shall not enter": what is the purpose of 'within the camp'? Infer from it that it is to prescribe another camp for him. <br>

מאי יצא לאו יצא מכלל זב ובא לכלל טמא מת דהא טמא מת חמור ממנו ומותר במחנה לויה

AND THE CLEANSING [MIHUY] OF ITS BOWELS. What is THE CLEANSING OF ITS BOWELS? - R. Huna said: [It means] that we pierce them with a knife. Hiyya b. Rab said: [It means the removal of] the viscous substance of the bowels, which comes out through the pressure of the knife. R. Eleazar observed, What is Hiyya b. Rab's reason? Because it is written, and the waste places of the fat ones [mehim] shall wanderers eat. How does this imply it? - As R. Joseph translated: and the estates of the wicked shall the righteous inherit. <br>

לא יצא ממחנה טמא מת ונכנס למחנה זב ואע"ג דטמא מת חמור ממנו (דמותר) במחנה לויה למאי דדמי לי' מדמינן ליה

Then shall the lambs feed as in their pasture [kedobram] : Menassia b. Jeremiah interpreted it in Rab's name: As was spoken about them [kimedubbar bam]. What means 'as was spoken about them'? - Said Abaye: 'And the waste places of the fat ones shall wanderers eat'. Said Raba to him, If 'the waste places' were written, it would be well as you say; since, however, 'and the waste places' is written, this states another thing. Rather, said Raba: [It is to be explained] as R. Hananel said in Rab's name. For R. Hananel said in Rab's name: The righteous are destined to resurrect the dead. [For] here it is written, 'Then shall the lambs feed kedobram', while elsewhere it is written, Then shall Bashan and Gilead feed as in the days of old. [Now] Bashan means Elisha, who came from Bashan, as it is said, 'and Janai and Shaphat in Bashan, while it is written, Elisha the son of Shaphat is here, who poured water on the hands of Elijah. [Again,] Gilead alludes to Elijah, for it is

תני תנא קמיה דרב יצחק בר אבדימי (דברים כג, יא) ויצא אל מחוץ למחנה זו מחנה שכינה לא יבא אל תוך המחנה זו מחנה לויה מכאן לבעל קרי שיצא חוץ לשתי מחנות

R. Samuel b. Nahmani said in R. Jonathan's name: The righteous are destined to resurrect the dead, for it is said, There shall yet old men and old women sit in the broad places of Jerusalem, every man with his staff in his hand for very age; and it is written, and lay my staff upon the face of the child. <br>

אמר לי' אכתי לא עיילתיה אפיקתיה לישנא אחרינא אכתי לא אפיקתיה עיילתיה אלא אימא מחוץ למחנה זו מחנה לויה לא יבא אל תוך המחנה זו מחנה שכינה

'Ulla opposed [two verses]. It is written, He will swallow up death for ever; but it is written, For the youngest shall die a hundred years old? There is no difficulty: there the reference is to Israel; here, to heathens. But what business have the heathens there? - Because it is written, And strangers shall stand and feed your flocks, and aliens shall be your plowmen and your vinedressers. <br>

מתקיף לה רבינא אימא אידי ואידי למחנה שכינה ולעבור עליו בעשה ולא תעשה אם כן לימא קרא ויצא אל מחוץ למחנה ולא יבא אל תוך המחנה למה לי שמע מינה ליתן לו מחנה אחרת:

R. Hisda opposed [two verses]. It is written, Then the moon shall be confounded, and the sun ashamed; whereas it is written, Moreover the light of the moon shall be as the light of the sun, and the light of the sun shall be sevenfold, as the light of the seven days? There is no difficulty: the former refers to the world to come; the latter to the days of the Messiah. But according to Samuel, who maintained, This world differs from the Messianic age only in respect of the servitude to governments, what can be said? - Both refer to the world to come, yet there is no difficulty: one refers to the camp of the righteous; the other, to the camp of the Shechinah.

ומיחוי קרביו וכו': מאי מיחוי קרביו רב הונא אמר שמנקבן בסכין (רב) חייא בר רב אמר שירקא דמעייא דנפקא אגב דוחקא דסכינא

Raba opposed [two verses]: It is written, I kill, and I make alive; whilst it is also written, I have wounded, and I heal: seeing that He even resurrects, how much the more does He heal! But the Holy One, blessed be He, said thus: What I put to death I make alive, just as I wounded and I heal [the same person]. <br>

אמר ר' (אליעזר) מאי טעמא דחייא בר רב דכתיב (ישעיהו ה, יז) וחרבות מחים גרים יאכלו מאי משמע כדמתרגם רב יוסף ונכסיהן דרשיעיא צדיקיא יחסנון

Our Rabbis taught: T kill, and I make alive': You might say, I kill one person and give life to another, as the world goes on. Therefore it is stated, T have wounded, and I heal': just as the wounding and the healing [obviously] refer to the same person, so death and life refer to the same person. This refutes those who maintain that resurrection is not intimated in the Torah. Another interpretation: At first what I slay I resurrect; and then, what I wounded I will heal. <br>

(ישעיהו ה, יז) ורעו כבשים כדברם אמר מנשיא בר ירמיה אמר רב כמדובר בם מאי כמדובר בם אמר אביי וחרבות מחים גרים יאכלו אמר ליה רבא בשלמא אי כתיב חרבות כדקאמרת השתא דכתיב וחרבות מילתא אחריתי קאמר

אלא אמר רבא כדרב חננאל אמר רב דאמר רב חננאל אמר רב עתידין צדיקים שיחיו את המתים כתיב הכא ורעו כבשים כדברם וכתיב התם (מיכה ז, יד) ירעו בשן וגלעד כימי עולם

בשן זה אלישע הבא מן הבשן שנאמר (דברי הימים א ה, יב) ויעני ושפט בבשן וכתיב (מלכים ב ג, יא) פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו גלעד זה אליהו שנאמר (מלכים א יז, יג) ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד וגו'

אמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן עתידים צדיקים שיחיו מתים שנאמר (זכריה ח, ד) עוד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלם ואיש משענתו בידו מרוב ימים וכתיב (מלכים ב ד, כט) ושמת משענתי על פני הנער

עולא רמי כתיב (ישעיהו כה, ח) בלע המות לנצח וכתיב (ישעיהו סה, כ) כי הנער בן מאה שנה ימות לא קשיא כאן בישראל כאן בעכו"ם ועובדי כוכבים מאי בעו התם דכתיב (ישעיהו סא, ה) ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכורמיכם

רב חסדא רמי כתיב (ישעיהו כד, כג) וחפרה הלבנה ובושה החמה וכתיב (ישעיהו ל, כו) והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים לא קשיא כאן לעולם הבא כאן לימות המשיח

ולשמואל דאמר אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד מאי איכא למימר אידי ואידי לעולם הבא ולא קשיא כאן במחנה שכינה כאן במחנה צדיקים

רבא רמי כתיב (דברים לב, לט) אני אמית ואחיה וכתיב מחצתי ואני ארפא השתא אחויי מחיי מרפא לא כל שכן אלא אמר הקב"ה מה שאני ממית אני מחיה כמו שמחצתי ואני ארפא

ת"ר אני אמית ואחיה יכול מיתה באחד וחיים באחד כדרך שהעולם נוהג ת"ל מחצתי ואני ארפא מה מכה ורפואה באחד אף מיתה וחיים באחד מכאן תשובה לאומרים אין תחיית המתים מן התורה דבר אחר בתחלה מה שאני ממית אני מחיה והדר מה שמחצתי ואני ארפא: