Pesachim 136

והקטר חלביו וכו': תניא אמר רבי שמעון בא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה שהרי הקטר חלבים ואברים ופדרים כשרים כל הלילה ואין ממתינים להם עד שתחשך:

<br> AND THE BURNING OF ITS FAT. It was taught, R. Simeon said: Come and see how precious is a precept in its [proper] time. For lo! the [precept of] burning the fats and limbs and the fat-pieces is valid all night, yet we do not wait for [burning] them until nightfall. <br>

הרכבתו והבאתו וכו': ורמינהו חותכין יבלת במקדש אבל לא במדינה ואם בכלי כאן וכאן אסור

ITS CARRYING AND ITS BRINGING etc. But the following contradicts it: You may cut off a wart [of an animal] in the Temple, but not in the country, and if [it is done] with a utensil [a knife], it is forbidden in both cases? R. Eleazar and R. Jose b. Hanina one answered, Both refer to [removing the wart] with the hand: one refers to a moist [wart]; the other, to a dry one While the other maintains, Both refer to a moist [wart], yet there is no difficulty: one means by hand, and the other means with a utensil. <br>

ר' אלעזר ור' יוסי בר חנינא חד אמר אידי ואידי ביד הא בלחה הא ביבשה וחד אמר אידי ואידי בלחה ולא קשיא הא ביד הא בכלי

Now according to him who explained. 'One means by hand, and the other means with a utensil,' why did he not say. Both mean by hand, yet there is no difficulty: one refers to a moist [wart]; the other, to a dry one? - He can answer you: a dry one [just] crumbles away. And according to him

ולמאן דאמר הא ביד הא בכלי מאי טעמא לא אמר אידי ואידי ביד ולא קשיא הא בלחה הא ביבשה אמר לך יבשה מפרך פריכא

who maintained, 'Both mean by hand, yet there is no difficulty: one refers to a moist [wart]; the other to a dry one'; why did he not say: Both refer to a moist [wart], yet there is no difficulty: one means by hand, and the other means with a utensil? - He can answer you: as for a utensil, Surely he [the Tanna] teaches there, 'if [it is done] with a utensil, it is forbidden in both cases!' And the other? That which he teaches [about] a utensil here, [is because] he comes to inform us of the controversy of R. Eliezer and R. Joshua. SAID R. ELIEZER ... IF SHECHITAH etc. R. Joshua is consistent with his view, for he maintains, Rejoicing on a Festival too is a religious duty. For it was taught, R. Eliezer said: A man has nought else [to do] on a Festival save either to eat and drink or to sit and study. R. Joshua said: Divide it: [devote] half of it to eating and drinking, and half of it to the Beth Hamidrash. Now R. Johanan said thereon: Both deduce it from the same verse. One verse says, a solemn assembly to the Lord thy God, whereas another verse says, there shall be a solemn assembly unto you: R. Eliezer holds: [That means] either entirely to God or entirely to you; while R. Joshua holds, Divide it: [Devote] half to God and half to yourselves.

ולמאן דאמר אידי ואידי ביד ולא קשיא הא בלחה הא ביבשה מאי טעמא לא אמר אידי ואידי בלחה ולא קשיא הא ביד הא בכלי אמר לך כלי הא קתני התם אם בכלי כאן וכאן אסור

(Mnemonic: 'abam.) R. Eleazar said: All agree in respect to the Feast of Weeks ['azereth] that we require [it to be] 'for you' too. What is the reason? It is the day on which the Torah was given. Rabbah said: All agree in respect to the Sabbath that we require [it to be] 'for you' too. What is the reason? And thou shalt call the Sabbath a delight. R. Joseph said: All agree that on Purim we require 'for you' too. What is the reason? Days of feasting and gladness is written in connection therewith.

ואידך הא דקתני כלי הכא פלוגתא דרבי אליעזר ור' יהושע אתא לאשמועינן:

Mar son of Rabina would fast the whole year, except on the Feast of Weeks, Purim, and the eve of the Day of Atonement. The Feast of Weeks, [because] it is the day on which the Torah was given: Purim, [because] 'days of feasting and gladness' is written in connection therewith. The eve of the Day of Atonement: for Hiyya b. Rab of Difti taught: And ye shall afflict your souls on the ninth day of the month: do we then fast on the ninth? Surely we fast on the tenth! But this is to tell you: whoever eats and drinks on the ninth thereof, the Writ ascribes [merit] to him as though he had fasted on the ninth and the tenth. <br>

א"ר אליעזר ומה אם שחיטה וכו': ר' יהושע לטעמיה דאמר שמחת י"ט נמי מצוה היא

R. Joseph would order on the day of Pentecost: 'Prepare me a third-born calf,' saying. 'But for the influence of this day. how many Josephs are there in the market place!' <br>

דתניא ר' אליעזר אומר אין לו לאדם בי"ט אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה ר' יהושע אומר חלקהו חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש

R. Shesheth used to revise his studies every thirty days, and he would stand and lean at the side of the doorway and exclaim, 'Rejoice, O my soul, Rejoice. O my soul; for thee have I read [the Bible], for thee have I studied [the Mishnah].' But that is not so, for R. Eleazar said, But for the Torah, heaven and earth would not endure, for it is said, If not for my covenant by day and by nightj had not appointed the ordinances of heaven and earth? - In the first place when a man does it [sc. studies], he does so with himself in mind.

וא"ר יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו כתוב אחד אומר (דברים טז, ח) עצרת לה' אלהיך וכתוב אחד אומר (במדבר כט, לה) עצרת תהיה לכם ר' אליעזר סבר או כולו לה' או כולו לכם ור' יהושע סבר חלקהו חציו לה' וחציו לכם:

R. Ashi said: Yet according to R. Eliezer too, who maintained that [rejoicing on] a Festival is [merely] voluntary, he can be refuted: if a Festival, when labour for a voluntary [requirement] is permitted, yet the shebuth which accompanies it is not permitted; then the Sabbath, whereon only labour [required for the carrying out of] a precept is permitted, is it not logical that the shebuth which accompanies it is not permitted!<br>

(עב"ם סימן) א"ר אלעזר הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם מ"ט יום שניתנה בו תורה הוא אמר רבה הכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם מ"ט (ישעיהו נח, יג) וקראת לשבת עונג אמר רב יוסף הכל מודים בפורים דבעינן נמי לכם מ"ט (אסתר ט, כב) ימי משתה ושמחה כתיב ביה

מר בריה דרבינא כולה שתא הוה יתיב בתעניתא לבר מעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכיפורי עצרת יום שניתנה בו תורה פוריא ימי משתה ושמחה כתיב מעלי יומא דכיפורי דתני חייא בר רב מדפתי (ויקרא כג, לב) ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש וכי בתשעה (הם) מתענין והלא בעשירי מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשעה בו מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי

רב יוסף ביומא דעצרתא אמר עבדי לי עגלא תלתא אמר אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא

רב ששת כל תלתין יומין מהדר ליה תלמודיה ותלי וקאי בעיברא דדשא ואמר חדאי נפשאי חדאי נפשאי לך קראי לך תנאי איני והא"ר אלעזר אילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר (ירמיהו לג, כה) אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי מעיקרא כי עביד איניש אדעתא דנפשי' קא עביד

אמר רב אשי ולמאי דקאמר ר' אליעזר נמי י"ט רשות אית ליה פירכא ומה י"ט שהתיר בו מלאכה של רשות לא התיר שבות שעמה שבת שלא התיר בה אלא מלאכה של מצוה אינו דין שלא תתיר שבות שעמה