Sanhedrin 181

Chapter 181

א אמרה ליה ברתיה שבקיה ואנא מהדרנא ליה שני יוצרים יש בעירנו אחד יוצר מן המים ואחד יוצר מן הטיט איזה מהן משובח א"ל זה שיוצר מן המים א"ל מן המים צר מן הטיט לא כל שכן

1 Thereupon his [the emperor's] daughter said to him [the Rabbi]: 'Let me answer him: In our town there are two potters; one fashions [his products] from water, and the other from clay: who is the more praiseworthy?' 'He who fashions them from water, he replied.1

ב דבי ר' ישמעאל תנא ק"ו מכלי זכוכית מה כלי זכוכית שעמלן ברוח בשר ודם נשברו יש להן תקנה בשר ודם שברוחו של הקב"ה על אחת כמה וכמה

2 'If he can fashion [man] from water,2

ג א"ל ההוא מינא לר' אמי אמריתו דשכבי חיי והא הוו עפרא ועפרא מי קא חיי א"ל אמשול לך משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שאמר לעבדיו לכו ובנו לי פלטרין גדולים במקום שאין מים ועפר הלכו ובנו אותו לימים נפלו אמר להם חזרו ובנו אותו במקום שיש עפר ומים אמרו לו אין אנו יכולין

3 surely he can do so from clay!'3

ד כעס עליהם ואמר להן במקום שאין מים ועפר בניתם עכשיו שיש מים ועפר על אחת כמה וכמה ואם אי אתה מאמין צא לבקעה וראה עכבר שהיום חציו בשר וחציו אדמה למחר השריץ ונעשה כלו בשר שמא תאמר לזמן מרובה עלה להר וראה שהיום אין בו אלא חלזון אחד למחר ירדו גשמים ונתמלא כולו חלזונות

4 The School of R. Ishmael taught: It can be deduced from glassware: if glassware, which, though made by the breath of human beings,4

ה א"ל ההוא מינא לגביהא בן פסיסא ווי לכון חייביא דאמריתון מיתי חיין דחיין מיתי דמיתי חיין א"ל ווי לכון חייביא דאמריתון מיתי לא חיין דלא הוו חיי דהוי חיי לא כ"ש א"ל חייביא קרית לי אי קאימנא בעיטנא בך ופשיטנא לעקמותך מינך א"ל אם אתה עושה כן רופא אומן תקרא ושכר הרבה תטול

5 can yet be repaired when broken;5

ו ת"ר בעשרים וארבעה בניסן איתנטילו דימוסנאי מיהודה ומירושלים כשבאו בני אפריקיא לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון אמרו לו ארץ כנען שלנו היא דכתיב (במדבר לד, ב) ארץ כנען לגבולותיה וכנען אבוהון דהנהו אינשי הוה

6 then how much more so man, created by the breath of the Holy One, blessed be He.

ז אמר להו גביהא בן פסיסא לחכמים תנו לי רשות ואלך ואדון עמהן לפני אלכסנדרוס מוקדון אם ינצחוני אמרו הדיוט שבנו נצחתם ואם אני אנצח אותם אמרו להם תורת משה נצחתכם נתנו לו רשות והלך ודן עמהם

7 A sectarian [min]<span class="x" onmousemove="('comment',' V. Herford, op. cit. p. 281. In R. Ammi's time (end of the third and beginning of the fourth centuries) there was no class of heretic which denied resurrection. The Sadducees no longer existed, whilst the Gnostics did not deny it. Herford therefore suggests that R. Ammi's opponent was really a heathen. ');">6

ח אמר להם מהיכן אתם מביאים ראייה אמרו לו מן התורה אמר להן אף אני לא אביא לכם ראייה אלא מן התורה שנאמר (בראשית ט, כה) ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו עבד שקנה נכסים עבד למי ונכסים למי ולא עוד אלא שהרי כמה שנים שלא עבדתונו

8 said to R. Ammi: 'Ye maintain that the dead will revive; but they turn to dust, and can dust come to life?' — He replied: I will tell thee a parable. This may be compared to a human king who commanded his servants to build him a great palace in a place where there was no water or earth [for making bricks]. So they went and built it. But after some time it collapsed, so he commanded them to rebuild it in a place where water and earth was to be found; but they replied, 'We cannot'. Thereupon he became angry with them and said, 'If ye could build in a place containing no water or earth, surely ye can where there is!'7

ט אמר להם אלכסנדרוס מלכא החזירו לו תשובה אמרו לו תנו לנו זמן שלשה ימים נתן להם זמן בדקו ולא מצאו תשובה מיד ברחו והניחו שדותיהן כשהן זרועות וכרמיהן כשהן נטועות ואותה שנה שביעית היתה

9 'Yet,' [continued R. Ammi], 'If thou dost not believe, go forth in to the field and see a mouse, which to-day is but part flesh and part dust,<span class="x" onmousemove="('comment',' l.e., only partly formed, it being believed that there is a species of mice developing from the earth. Maim. on Hullin IX, 6 states that many people have claimed to have seen a mouse, part earth and part clay. ');">8

י שוב פעם אחת באו בני מצרים לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון אמרו לו הרי הוא אומר (שמות יב, לו) וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאילום תנו לנו כסף וזהב שנטלתם ממנו

10 and yet by to-morrow has developed and become all flesh. And shouldst thou say, 'That takes a long time,'9

יא אמר גביהא בן פסיסא לחכמים תנו לי רשות ואלך ואדון עמהן לפני אלכסנדרוס אם ינצחוני אמרו להם הדיוט שבנו נצחתם ואם אני אנצח אותם אמרו להם תורת משה רבינו נצחתכם נתנו לו רשות והלך ודן עמהן

11 go up to the mountains, where thou wilt see but one snail, whilst by to-morrow the rain has descended and it is covered with snails.'10

יב אמר להן מהיכן אתם מביאין ראייה אמרו לו מן התורה אמר להן אף אני לא אביא לכם ראייה אלא מן התורה שנאמר (שמות יב, מ) ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה תנו לנו שכר עבודה של ששים ריבוא ששיעבדתם במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה

12 A sectarian [min] said to Gebiha b. Pesisa, 'Woe to you, ye wicked, who maintain that the dead will revive; if even the living die, shall the dead live!' He replied, 'Woe to you, ye wicked, who maintain that the dead will not revive: if what was not,[now] lives, — surely what has lived, will live again!' 'Thou hast called me wicked,' said he, 'If I stood up I could kick thee and strip thee of thy hump!11

יג אמר להן אלכסנדרוס מוקדון החזירו לו תשובה אמרו לו תנו לנו זמן שלשה ימים נתן להם זמן בדקו ולא מצאו תשובה מיד הניחו שדותיהן כשהן זרועות וכרמיהן כשהן נטועות וברחו ואותה שנה שביעית היתה

13 'If thou couldst do that,' he retorted, 'thou wouldst be called a great doctor, and command large fees.'

יד ושוב פעם אחת באו בני ישמעאל ובני קטורה לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון אמרו לו ארץ כנען שלנו ושלכם דכתיב (בראשית כה, יב) ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם וכתיב (בראשית כה, יט) אלה תולדות יצחק בן אברהם

14 Our Rabbis taught: On the twenty-fourth of Nisan12

טו אמר להן גביהא בן פסיסא לחכמים תנו לי רשות ואלך ואדון עמהם לפני אלכסנדרוס מוקדון אם ינצחוני אמרו הדיוט שבנו נצחתם ואם אני אנצח אותם אמרו להם תורת משה רבינו נצחתכם נתנו לו רשות הלך ודן עמהן

15 the revenue farmers<span class="x" onmousemove="('comment',' [[H] [G] = publican; Graetz, Geschichte, III, 2, pp. 573-4. connects this celebration with the defeat and retreat of Florus from Jerusalem, when the people ceased to pay tribute to Caesar (v. Josephus, Wars, II, 16, 5). For other views, v. HUCA, VII-VIII, 302ff.] ');">13

טז אמר להם מהיכן אתם מביאין ראייה אמרו לו מן התורה אמר להן אף אני לא אביא ראייה אלא מן התורה שנאמר (בראשית כה, ה) ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות אב שנתן אגטין לבניו בחייו ושיגר זה מעל זה כלום יש לזה על זה כלום מאי מתנות אמר ר' ירמיה בר אבא מלמד שמסר להם שם טומאה

16 were removed from Judah and Jerusalem. For when the Africans14

יז אמר ליה אנטונינוס לרבי גוף ונשמה יכולין לפטור עצמן מן הדין כיצד גוף אומר נשמה חטאת שמיום שפירשה ממני הריני מוטל כאבן דומם בקבר ונשמה אומרת גוף חטא שמיום שפירשתי ממנו הריני פורחת באויר כצפור אמר ליה אמשול לך משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שהיה לו פרדס נאה והיה בו

17 came to plead against the Jews before Alexander of Macedon, they said, 'Canaan belongs to us, as it is written, The land of Canaan with the coasts thereof;15 and Canaan was the ancestor of these people [i.e., ourselves].' Thereupon Gebiha b. Pesisa16 said to the Sages, 'Authorise me to go and plead against them before Alexander of Macedon: should they defeat me, then say, "ye have defeated but an ignorant man of us;" whilst if I defeat them, then say to them thus: "The Law of Moses has defeated you." 'So they authorised him, and he went and pleaded against them. 'Whence do ye adduce your proof?' asked he. 'From the Torah,' they replied. 'I too,' said he, 'will bring you proof only from the Torah, for it is written, And he said, Cursed be Canaan; a servant of servants shall he be unto his brethren.17 Now if a slave acquires property, to whom does he belong, and whose is the property?18 Moreover, it is now many years that ye have not served us.'19 Then Alexander said to them, 'Answer him!' 'Give us three days' time,' they pleaded. So he gave them a respite; they sought but found no answer. Immediately thereon they fled, leaving behind their sown fields and their planted vineyards. And that year was a Sabbatical year. On another occasion the Egyptians came in a lawsuit against the Jews before Alexander of Macedon. They pleaded thus: 'Is it not written, And the Lord gave the people favour in the sight of the Egyptians, and they lent them [gold and precious stones, etc.]20 Then return us the gold and silver which ye took!' Thereupon Gebiha b. Pesisa said to the Sages, 'Give me permission to go and plead against them before Alexander of Macedon: should they defeat me, then say, "Ye have merely defeated an ignorant man amongst us;" whilst if I defeat them then say, "The Law of Moses has defeated you."' So they gave him permission, and he went and pleaded against them. 'Whence do ye adduce your proof?' asked he, 'From the Torah,' they replied. 'Then I too,' said he, 'will bring you proof only from the Torah, for it is written, Now the sojourning of the children of Israel, who dwelt in Egypt, was four hundred and thirty years.21 Pay us for the toil of six hundred thousand men whom ye enslaved for four hundred thirty years.' Then King Alexander said to them, 'Answer him!' 'Give us three days' time,' they begged. So he gave them a respite; they sought but found no answer. Straightway they fled, leaving behind their sown fields and planted vineyards. And that year was a Sabbatical year.22 On another occasion the Ishmaelites and the Ketureans23 came for a lawsuit against the Jews before Alexander of Macedon. They pleaded thus: 'Canaan belongs jointly to all of us, for it is written, Now these are the generations of Ishmael, Abraham's son;24 and it is [further] written, And these are the generations of Isaac,' Abraham's son.'25 Thereupon Gebiha b. Pesisa said to the Sages: 'Give me permission to go and plead against them before Alexander of Macedon. Should they defeat me then say, "Ye have defeated one of our ignorant men;" whilst if I defeat them, say, "The Law of Moses has defeated you."' So they gave him permission, and he went and pleaded against them. 'Whence do ye adduce your proof?' asked he. 'From the Torah,' they replied. 'Then I too,' said he, 'will bring you proof only from the Torah, for it is written, And Abraham gave all that he had unto Isaac. But unto the sons of the concubines which Abraham had, Abraham gave gifts:26 if a father made a bequest to his children in his lifetime and sent them away from each other, has one any claim upon the other? [Obviously not.]' What gifts [did he give them]? — R. Jeremiah b. Abba said: This teaches that he imparted to them [the secrets of] the unhallowed arts.27 Antoninus<span class="x" onmousemove="('comment',' Antoninus has been variously identified: with Marcus Aurelius (Rapport); Severus (Graetz, who, however, assumes that it was the second R. Judah the Prince who was the friend of Antoninus); Caracalla (Jast. and N. Krochmal), and others; v. 'A. Z. 10a, and J. E. I, 656. ');">28 said to Rabbi: 'The body and the soul can both free themselves from judgment. Thus, the body can plead: The soul has sinned, [the proof being] that from the day it left me I lie like a dumb stone in the grave [powerless to do aught]. Whilst the soul can say: The body has sinned, [the proof being] that from the day I departed from it I fly about in the air like a bird [and commit no sin].' He replied, 'I will tell thee a parable. To what may this be compared? To a human king who owned a beautiful orchard which contained

Previous Chapter Next Chapter