Sanhedrin 182

בכורות נאות והושיב בו שני שומרים אחד חיגר ואחד סומא אמר לו חיגר לסומא בכורות נאות אני רואה בפרדס בא והרכיבני ונביאם לאכלם רכב חיגר על גבי סומא והביאום ואכלום

splendid figs. Now, he appointed two watchmen therein, one lame and the other blind. [One day] the lame man said to the blind, "I see beautiful figs in the orchard. Come and take me upon thy shoulder, that we may procure and eat them." So the lame bestrode the blind, procured and ate them. Some time after, the owner of the orchard came and inquired of them, "Where are those beautiful figs?" The lame man replied, "Have I then feet to walk with?" The blind man replied, "Have I then eyes to see with?" What did he do? He placed the lame upon the blind and judged them together. So will the Holy One, blessed be He, bring the soul, [re]place it in the body, and judge them together, as it is written, He shall call to the heavens from above, and to the earth, that he may judge his people:<span class="x" onmousemove="('comment',' Ps. L, 4. ');">¹</span> He shall call to the heavens from above-this refers to the soul; and to the earth, that he may judge his people-to the body.'

לימים בא בעל פרדס אמר להן בכורות נאות היכן הן אמר לו חיגר כלום יש לי רגלים להלך בהן אמר לו סומא כלום יש לי עינים לראות מה עשה הרכיב חיגר על גבי סומא ודן אותם כאחד

Antoninus said to Rabbi, 'Why does the sun rise in the east and set in the west?' He replied, 'Were it reversed, thou wouldst ask the same question.' 'This is my question,' said he, 'why set in the west?'<span class="x" onmousemove="('comment',' I.e., rising in any quarter, it should return to the same for setting-a question possible, of course, since the earth was assumed to be flat. ');">²</span> He answered, 'In order to salute its Maker, as it is written, And the host of the heavens make obeisance to thee.'<span class="x" onmousemove="('comment',' Neh. IX. 6. Thus, the sun having reached the west, where the Divine Presence is, sinks down in homage, and therefore does not return to the east to set. ');">³</span>

אף הקב"ה מביא נשמה וזורקה בגוף ודן אותם כאחד שנאמר (תהלים נ, ד) יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו יקרא אל השמים מעל זו נשמה ואל הארץ לדין עמו זה הגוף:

'Then,' said he to him, 'it should go only as far as mid-heaven, pay homage, and then re-ascend?'<span class="x" onmousemove="('comment',' Because it is not etiquette to go right up to one in saluting him. ');">⁴</span> — 'On account of the workers and wayfarers.'<span class="x" onmousemove="('comment',' Were the sun to set suddenly in mid-heaven, i.e., at midday, they would have no sign when to cease work or halt. ');">⁵</span>

א"ל אנטונינוס לרבי מפני מה חמה יוצאה במזרח ושוקעת במערב א"ל אי הוה איפכא נמי הכי הוה אמרת לי א"ל הכי קאמינא לך מפני מה שוקעת במערב

Antoninus also said to Rabbi, 'When is the soul placed in man; as soon as it is decreed [that the sperm shall be male or female, etc.], or when [the embryo] is actually formed?' He replied, 'From the moment of formation.' He objected: 'Can a piece of meat be unsalted for three days without becoming putrid?<span class="x" onmousemove="('comment',' Likewise, if the sperm-cell is not immediately endowed with a soul, it would become putrid, and then could not fertilize the ovum. ');">⁶</span> But it must be from the moment that [God] decrees [its destiny].' Rabbi said: This thing Antoninus taught me, and Scripture supports him, for it is written, And thy decree hath preserved my spirit [i.e., my soul].<span class="x" onmousemove="('comment',' Job X, 12. ');">⁷</span>

א"ל כדי ליתן שלום לקונה שנאמר (נחמיה ט, ו) וצבא השמים לך משתחוים א"ל ותיתי עד פלגא דרקיע ותתן שלמא ותיעול משום פועלים ומשום עוברי דרכים

Antoninus also enquired of Rabbi, 'From what time does the Evil Tempter hold sway over man; from the formation [of the embryo], or from [its] issuing forth [into the light of the world]?! — 'From the formation,' he replied. 'If so,' he objected, 'it would rebel in its mother's womb and go forth. But it is from when it issues.' Rabbi said: This thing Antoninus taught me, and Scripture supports him, for it is said, At the door [i.e.,where the babe emerges] sin lieth in wait.<span class="x" onmousemove="('comment',' Gen. IV, 7. ');">⁸</span> Resh Lakish opposed [two verses to each other]. It is written, [I will gather them&nbsp;…] with the blind and the lame, the woman with child and her that travaileth with child together;<span class="x" onmousemove="('comment',' Jer. XXXI, 8; implying that they shall retain their defects at the resurrection. ');">⁹</span>

וא"ל אנטונינוס לרבי נשמה מאימתי ניתנה באדם משעת פקידה או משעת יצירה א"ל משעת יצירה א"ל אפשר חתיכה של בשר עומדת שלשה ימים בלא מלח ואינה מסרחת אלא משעת פקידה אמר רבי דבר זה למדני אנטונינוס ומקרא מסייעו שנאמר (איוב י, יב) ופקודתך שמרה רוחי

whilst it is also written, Then shall the lame man leap as an hart, and the tongue of the dumb sing, for in the wilderness shall waters break out, and streams in the desert.<span class="x" onmousemove="('comment',' Isa. XXXV, 6. ');">¹⁰</span> How so?<span class="x" onmousemove="('comment',' I.e., how reconcile these verses? ');">¹¹</span>

ואמר ליה אנטונינוס לרבי מאימתי יצה"ר שולט באדם משעת יצירה או משעת יציאה א"ל משעת יצירה א"ל א"כ בועט במעי אמו ויוצא אלא משעת יציאה אמר רבי דבר זה למדני אנטונינוס ומקרא מסייעו שנאמר (בראשית ד, ז) לפתח חטאת רובץ

— They shall rise with their defects and then be healed. 'Ulla opposed [two verses]. It is written, He will destroy death for ever, and the Lord God will wipe away tears from all faces;<span class="x" onmousemove="('comment',' Ibid. XXV, 9. ');">¹²</span>

ר"ל רמי כתיב (ירמיהו לא, ח) בם עור ופסח הרה ויולדת יחדו וכתיב (ישעיהו לה, ו) אז ידלג כאיל פסח ותרון לשון אלם כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה הא כיצד עומדין במומן ומתרפאין

whilst elsewhere it is written, For the child shall die an hundred years old&nbsp;… there shall be no more thence an infant of days!<span class="x" onmousemove="('comment',' Isa. LXV, 20. The order of the phrases has been reversed here. ');">¹³</span> — It is no difficulty: the one refers to Jews, the other to heathens. But what business have heathens there?<span class="x" onmousemove="('comment',' I.e., in the re-established state after the resurrection. ');">¹⁴</span>

עולא רמי כתיב (ישעיהו כה, ח) בלע המות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים וכתיב (ישעיהו סה, כ) כי הנער בן מאה שנה ימות לא יהיה משם עוד עול ימים לא קשיא כאן בישראל כאן בעובדי כוכבים ועובדי כוכבים מאי בעו התם הנך דכתיב בהו (ישעיהו סא, ה) ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכורמיכם

— [The reference is to] those of whom it is written, and strangers shall stand and feed your flocks, and the sons of the alien shall be your plowmen and your vinedressers.<span class="x" onmousemove="('comment',' Ibid. LXI, 5. ');">¹⁵</span> R. Hisda opposed [two verses]. It is written, Then the moon shall be confounded, and the sun ashamed, when the Lord of Hosts shall reign;<span class="x" onmousemove="('comment',' Ibid. XXIV, 23. ');">¹⁶</span>

רב חסדא רמי כתיב (ישעיהו כד, כג) וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות וכתיב (ישעיהו ל, כו) והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים לא קשיא כאן לימות המשיח כאן לעוה"ב

whilst [elsewhere] it is written, Moreover the light of the moon shall be as the light of the sun, and the light of the sun shall be sevenfold, as the light of seven days.<span class="x" onmousemove="('comment',' Ibid. XXX, 26. ');">¹⁷</span> — It is no difficulty: the latter refers to the Messianic era, the former to the world to come.<span class="x" onmousemove="('comment',' Then the sun and the moon shall be ashamed, i.e., fade into insignificance — because of the light radiating from the righteous (Rashi). ');">¹⁸</span>

ולשמואל דאמר אין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שיעבוד גליות בלבד לא קשיא כאן במחנה צדיקים כאן במחנה שכינה

And according to Samuel, who maintained, This world differs from the Messianic era only in respect of the servitude of the Diaspora, it is still no difficulty: the latter refers to the camp of the righteous, the former to the camp of the Divine Presence.<span class="x" onmousemove="('comment',' Both verses referring to the world to come. ');">¹⁹</span> Raba opposed [two verses]: It is written, I kill, and I make alive;<span class="x" onmousemove="('comment',' Deut. XXXII, 39. This implies, I resurrect him just as he was at death: if one died with a blemish, he is resurrected with it too. ');">²⁰</span>

רבא רמי כתיב (דברים לב, לט) אני אמית ואחיה וכתיב (דברים לב, לט) מחצתי ואני ארפא אמר הקב"ה מה שאני ממית אני מחיה והדר מה שמחצתי ואני ארפא

whilst it is also written, I wound, and I heal!<span class="x" onmousemove="('comment',' Ibid. This implies that at the resurrection all wounds, i.e., blemishes, are healed. ');">²¹</span> — The Holy One, blessed be He, said, What I slay, I resurrect [i.e.,in the same state], and then, what I wound, I heal [after their revival].

ת"ר אני אמית ואחיה יכול שתהא מיתה באחד וחיים באחד כדרך שהעולם נוהג ת"ל מחצתי ואני ארפא מה מחיצה ורפואה באחד אף מיתה וחיים באחד מיכן תשובה לאומרין אין תחיית המתים מן התורה

Our Rabbis taught: I kill, and I make alive. I might interpret, I kill one person and give life to another, as the world goes on:<span class="x" onmousemove="('comment',' People dying and others being born. ');">²²</span> therefore the Writ states, I wound, and I heal. Just as the wounding and healing [obviously] refer to the same person, so putting to death and bringing to life refer to the same person. This refutes those who maintain that resurrection is not intimated in the Torah.

תניא אמר רבי מאיר מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר (שמות טו, א) אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' שר לא נאמר אלא ישיר מכאן לתחיית המתים מן התורה כיוצא בדבר אתה אומר (יהושע ח, ל) אז יבנה יהושע מזבח לה' בנה לא נאמר אלא יבנה מכאן לתחיית המתים מן התורה

It has been taught: R. Meir said, Whence do we know resurrection from the Torah? From the verse, Then shall Moses and the children of Israel sing this song unto the Lord:<span class="x" onmousemove="('comment',' Ex. XV, I. ');">²³</span> not sang but shall sing<span class="x" onmousemove="('comment',' Lit. rendering of [H] yashir. ');">²⁴</span>

אלא מעתה (מלכים א יא, ז) אז יבנה שלמה במה לכמוש שקוץ מואב הכי נמי דיבנה אלא מעלה עליו הכתוב כאילו בנה

is written: thus resurrection is taught in the Torah.<span class="x" onmousemove="('comment',' For the verse implies that they shall sing in the future. As they did not sing a second time in this life, it must mean after their resurrection. ');">²⁵</span> Likewise thou readest, Then shall Joshua build an altar unto the Lord God of Israel:<span class="x" onmousemove="('comment',' Josh. VIII, 30. ');">²⁶</span>

א"ר יהושע בן לוי מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר (תהלים פד, ה) אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה היללוך לא נאמר אלא יהללוך מכאן לתחיית המתים מן התורה וא"ר יהושע בן לוי כל האומר שירה בעוה"ז זוכה ואומרה לעולם הבא שנאמר אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה

not 'built', but shall build is written: thus resurrection is intimated in the Torah. If so, Then did Solomon build an high place for Chemosh, the abomination of Moab:<span class="x" onmousemove="('comment',' I Kings XI, 7. ');">²⁷</span> does that too mean that he shall build?<span class="x" onmousemove="('comment',' In the three quotations the imperfect tense is used, which generally, though not always, connotes the future in Heb. ');">²⁸</span>

א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר (ישעיהו נב, ח) קול צופיך נשאו קול יחדו ירננו וגו' ריננו לא נאמר אלא ירננו מכאן לתחיית המתים מן התורה וא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן עתידין כל הנביאים כולן אומרים שירה בקול אחד שנאמר קול צופיך נשאו קול יחדו ירננו

But [there] the Writ regards him as though he had built.<span class="x" onmousemove="('comment',' The imperfect there denotes that he merely wished to build, but so heinous is even the mere intention, that he is stigmatised as having actually done so. But in the first two verses the imperfect cannot bear that meaning, since Moses did sing, and Joshua did build. Therefore the future meaning must be complementary to the past, and the imperfect implies that as they sang once, so will they again. ');">²⁹</span> R. Joshua b. Levi said: Whence is resurrection derived from the Torah? From the verse, Blessed are they that dwell in thy house: they shall ever praise thee. Selah.<span class="x" onmousemove="('comment',' Ps. LXXXIV, 5. ');">³⁰</span>

אמר רב יהודה אמר רב כל המונע הלכה מפי תלמיד כאילו גוזלו מנחלת אבותיו שנאמר (דברים לג, ד) תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב מורשה היא לכל ישראל מששת ימי בראשית אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא כל המונע הלכה מפי תלמיד אפילו עוברין שבמעי אמו מקללין אותו שנאמר (משלי יא, כו) מונע בר

Not 'praised thee,' but they shall praise thee is stated: thus resurrection is taught in the Torah. R. Joshua b. Levi also said: Whoever uttereth song [of praise to God] in this world shall be privileged to do so in the next world too, as it is written, Blessed are they that dwell in thy house: they shall ever praise thee. Selah. R. Hiyya b. Abba said in R. Johanan's name: Whence do we learn resurrection from the Torah? — From the verse, Thy watchmen shall lift up the voice; with the voice together shall they sing.<span class="x" onmousemove="('comment',' Isa. LII, 8. ');">³¹</span> Not 'sang,' but shall sing is written: thus resurrection is derived from the Torah. Rab Judah said in Rab's name: Whoever witholdeth a <i>halachah</i> from his disciple is as though he had robbed him of his ancestral heritage, as it is written, Moses commanded us a law, even the inheritance of the congregation of Jacob:<span class="x" onmousemove="('comment',' Deut. XXXIII, 4. ');">³²</span> it is an inheritance destined for all Israel from the six days of Creation. R. Hanah b. Bizna said in the name of R. Simeon the Pious: Whoever withholds a <i>halachah</i> from a disciple, even the embryo in its mother's womb curses him, as it is written, <i>He that withholdeth</i> bar [<i>corn</i>] <i>yikkebuhu</i> le'om:<span class="x" onmousemove="('comment',' [H] translated in the versions, the people shall curse him. Prov. XI, 26.');">³³</span>