Sanhedrin 199

לא שרו לן עורבא ולא אסרו לן יונה

permitted us the raven, nor forbidden us the dove.'<span class="x" onmousemove="('comment',' in spite of all their discussions, they cannot go beyond what is written in the Torah. ');">¹</span> Whenever a [suspected] <i>trefa</i><span class="x" onmousemove="('comment',' V. Glos. ');">²</span>

רבא כי הוו מייתי טריפתא דבי בנימין קמיה כי הוה חזי בה טעמא להיתירא אמר להו תחזו דקא שרינא לכו עורבא כי הוה חזי לה טעמא לאיסורא אמר להו תחזו דקא אסרנא לכו יונה

of the family Benjamin was brought before Raba, if he saw a reason for permitting it, he would remark to them, 'See, I permit you the raven:' if there were grounds for forbidding it, he would observe, 'See, I forbid you the dove'.<span class="x" onmousemove="('comment',' To shew them that in practice the Rabbis did decide whether a thing was permitted or not. ');">³</span> R. Papa forgot himself and exclaimed, 'O these Rabbis.'<span class="x" onmousemove="('comment',' Contemptuously. ');">⁴</span>

רב פפא אמר כגון דאמר הני רבנן רב פפא אישתלי ואמר כגון הני רבנן ואיתיב בתעניתא

Thereupon he kept a fast. Levi b. Samuel and R. Huna b. Hiyya were repairing the mantles of the Scrolls of R. Judah's college. On coming to the Scroll of Esther, they remarked, 'O, this Scroll of Esther does not require a mantle.'<span class="x" onmousemove="('comment',' Being of the opinion that its sanctity was of a lower grade, so that it would not defile one's hands through contact with it. The defilement of the hands by Holy Scriptures was one of the Eighteen Decrees adopted in the year 65. V. Shab. 14a. ');">⁵</span>

לוי בר שמואל ורב הונא בר חייא הוו קא מתקני מטפחות ספרי דבי רב יהודה כי מטו מגילת אסתר אמרי הא [מגילת אסתר] לא בעי מטפחת אמר להו כי האי גוונא נמי מיחזי כי אפקירותא

Thereupon he reproved them, 'This too savours of irreverence.'<span class="x" onmousemove="('comment',' Rashi explains, because they took it upon themselves, without consulting him. Maharsha says because they spoke slightingly of its sanctity. ');">⁶</span> R. Nahman said: [An epikoros is] one who calls his teacher by name,<span class="x" onmousemove="('comment',' Which was regarded as irreverent. ');">⁷</span>

רב נחמן אמר זה הקורא רבו בשמו דאמר רבי יוחנן מפני מה נענש גיחזי מפני שקרא לרבו בשמו שנאמר (מלכים ב ח, ה) ויאמר גחזי אדני המלך זאת האשה וזה בנה אשר החיה אלישע

for R. Johanan said: Why was Gehazi punished? Because he called his master by name, as it is written, And Gehazi said, My lord, O King, this is the woman, and this is her son, whom Elisha restored to life.<span class="x" onmousemove="('comment',' II Kings VIII, 5. ');">⁸</span> R. Jeremiah sat before R. Zera and declared: The Holy One, blessed be He, will bring forth a stream from the Holy of Holies, at the side of which shall be all kinds of delicious fruits, as it is written, And by the river upon that bank thereof on this side and on that side, shall grow all trees for meat, whose leaf shall not fade, neither shall the fruit thereof be consumed: it shall bring forth new fruit, according to his months, because their waters they issued out of the sanctuary: and the fruit thereof shall be for meat, and the leaf thereof for medicine.<span class="x" onmousemove="('comment',' Ezek. XLVII, 12. ');">⁹</span>

יתיב רבי ירמיה קמיה דרבי זירא ויתיב וקאמר עתיד הקב"ה להוציא נחל מבית קדשי הקדשים ועליו כל מיני מגדים שנאמר (יחזקאל מז, יב) ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר כי מימיו מן המקדש [המה] יוצאים והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה א"ל ההוא סבא יישר וכן אמר ר' יוחנן (יישר) אמר ליה ר' ירמיה לרבי זירא כי האי גונא מיחזי אפקרותא

Whereupon a certain<span class="x" onmousemove="('comment',' [Wherever the Talmud speaks of 'a certain old man', Elijah is thought by some to be meant. V. Tosaf. Hul. 6a.] ');">¹⁰</span> old man said to him, 'Well spoken! and R. Johanan taught likewise.' R. Jeremiah said to R. Zera: Such an attitude savours of irreverence.<span class="x" onmousemove="('comment',' Perhaps he thought it an insinuation of plagiarism. Rashi renders it as a question: 'Would such an attitude savour of irreverence?' ');">¹¹</span>

אמר ליה הא [האי] סיועי קא מסייע (ליה) [לך] אלא אי שמיע לך הא שמיע לך כי הא דיתיב רבי יוחנן וקא דריש עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהן שלשים על שלשים אמות וחוקק בהם עשר ברום עשרים ומעמידן בשערי ירושלים שנאמר (ישעיהו נד, יב) ושמתי כדכוד שמשותיך ושעריך לאבני אקדח וגו' לגלג עליו אותו תלמיד אמר השתא כביעתא דצילצלא לא משכחינן כולי האי משכחינן

He replied: But he merely supported you! But if you have heard of something [which may be dubbed irreverent] it is this: R. Johanan was sitting and teaching: The Holy One, blessed be He, will bring jewels and precious stones, each thirty cubits long, and thirty cubits high, and make an engraving in them, ten by twenty cubits, and set them up as the gates of Jerusalem, for it is written, And I will make thy windows of agates, and thy gates of carbuncles.<span class="x" onmousemove="('comment',' Isa. LIV, 12. ');">¹²</span> A certain disciple derided him saying, 'We do not find a jewel even as large as a dove's egg, yet such huge ones are to exist!' Some time later he took a sea journey and saw the ministering angels cutting precious stones and pearls. He said unto them: 'For what are these?' They replied: 'The Holy One, blessed be He, will set them up as the gates of Jerusalem.' On his return, he found R. Johanan sitting and teaching. He said to him: 'Expound, O Master, and it is indeed fitting for you to expound, for even as you did say, so did I myself see.' 'Wretch!' he exclaimed, 'had you not seen, you would not have believed! You deride the words of the Sages!' He set his eyes upon him, and he turned in to a heap of bones.<span class="x" onmousemove="('comment',' V. B. B. 75a. ');">¹³</span>

לימים הפליגה ספינתו בים חזינהו למלאכי השרת דקא מנסרי אבנים טובות ומרגליות אמר להו הני למאן אמרי עתיד הקב"ה להעמידן בשערי ירושלים כי הדר אשכחיה לר' יוחנן דיתיב וקא דריש א"ל רבי דרוש ולך נאה לדרוש כשם שאמרת כך ראיתי אמר לו ריקה אם לא ראית לא האמנת מלגלג על דברי חכמים אתה יהב ביה עיניה ועשאו גל של עצמות

An objection was raised: And I will make you go Komamiyuth [upright].<span class="x" onmousemove="('comment',' Lev. XXVI, 13. ');">¹⁴</span> R. Meir said: it means [with a height of] two hundred cubits, twice the height of Adam.<span class="x" onmousemove="('comment',' Deriving [H] from [H], one's stature. That is, the people will gain in stature to twice the height of Adam. According to tradition, Adam's height was one hundred cubits (Hag. 12a). ');">¹⁵</span>

מיתבי (ויקרא כו, יג) ואולך אתכם קוממיות ר"מ אומר מאתים אמה כשתי קומות של אדם הראשון רבי יהודה אומר ק' אמה כנגד היכל וכותליו שנאמר (תהלים קמד, יב) אשר בנינו כנטיעים מגודלים בנעוריהם בנותינו כזויות מחוטבות תבנית היכל וגו'

R. Judah said: A hundred cubits, corresponding to the [length of the Temple] and its walls, as it is written, That our sons may be as plants grown up in their youth; that our daughters may be as corner stones, fashioned after the similitude of the Temple!<span class="x" onmousemove="('comment',' Psalms CXLIV, 12. The complete length of the Temple, including the porch, the chamber behind the main Hall, and the thickness of the intervening walls, was 100 cubits (Rashi); cf. B.B. (Sonc. ed.) p. 301. How then could such tall people pass through an aperture only 20 cubits high? ');">¹⁶</span> — R. Johanan referred only to the ventilation windows.<span class="x" onmousemove="('comment',' These would be ten by twenty: but the gates themselves would be much taller. ');">¹⁷</span>

כי קאמר ר' יוחנן לכוי דבי זיקא

What is meant by and the leaf thereof li-terufah<span class="x" onmousemove="('comment',' [H]. ');">¹⁸</span> [for medicine]?<span class="x" onmousemove="('comment',' V. supra. ');">¹⁹</span>

מאי ועלהו לתרופה ר' יצחק בר אבודימי ורב חסדא חד אמר להתיר פה של מעלה וחד אמר להתיר פה של מטה

R. Isaac b. Abudimi and R. Hisda differ therein: One maintained, to unlock the upper mouth;<span class="x" onmousemove="('comment',' I.e., to make the dumb speak, a play on the word [H]. ');">²⁰</span> the other, to unseal the lower mouth.<span class="x" onmousemove="('comment',' I.e., to make the barren womb bear child; cf. n. 3. ');">²¹</span>

איתמר (נמי) חזקיה אמר להתיר פה אילמין בר קפרא אמר להתיר פה עקרות ר' יוחנן אמר לתרופה ממש מאי לתרופה ר' שמואל בר נחמני אמר לתואר פנים של בעלי הפה

it has been said likewise.<span class="x" onmousemove="('comment',' 'Likewise' is absent from the version in Men. 98a, where this is repeated. The context justifies its retention. ');">²²</span> Hezekiah said: To free the mouth of the dumb; Bar Kappara said: To open the mouth<span class="x" onmousemove="('comment',' A euphemism for 'womb'. ');">²³</span>

דרש ר' יהודה ברבי סימון כל המשחיר פניו על דברי תורה בעולם הזה הקב"ה מבהיק זיויו לעולם הבא שנאמר (שיר השירים ה, טו) מראהו כלבנון בחור כארזים

of barren women. R. Johanan said: Literally for a medicine. What does this mean? — R. Samuel b. Nahmani said: To give a comely countenance to scholars.<span class="x" onmousemove="('comment',' Lit., 'to the possessors of mouths', those who toil with their mouths; v. supra 99b. ');">²⁴</span> R. Judah, son of R. Simeon, expounded: He who emaciates<span class="x" onmousemove="('comment',' Lit., 'blackens'. ');">²⁵</span>

אמר ר' תנחום בר' חנילאי כל המרעיב עצמו על דברי תורה בעולם הזה הקב"ה משביעו לעולם הבא שנאמר (תהלים לו, ט) ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם

his face for the sake of the study of the Torah in this world,<span class="x" onmousemove="('comment',' I.e., who undergoes privation and want. ');">²⁶</span> the Holy One, blessed be He, will make his lustre shine in the next, as it is written, His countenance shall be as the Lebanon, excellent as the cedars.<span class="x" onmousemove="('comment',' Cant. V, 15. ');">²⁷</span>

כי אתא רב דימי אמר עתיד הקב"ה ליתן לכל צדיק וצדיק מלא עומסו שנאמר (תהלים סח, כ) ברוך ה' יום יום יעמס לנו האל ישועתנו סלה א"ל אביי וכי אפשר לומר כן והלא כבר נאמר (ישעיהו מ, יב) מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן

R. Tanhum b. R. Hanilai said: He who starves himself for the sake of the study of the Torah in this world, the Holy One, blessed be He, will fully satisfy him in the next, as it is written, They shall be abundantly satisfied with the fatness of thy house; and thou shalt make them drink of the river of thy pleasures.<span class="x" onmousemove="('comment',' Ps. XXXVI, 9. ');">²⁸</span> When R. Dimi came,<span class="x" onmousemove="('comment',' V. p. 390, n. 1. ');">²⁹</span>

אמר מאי טעמא לא שכיחת באגדתא דאמרי במערבא משמיה דרבא בר מרי עתיד הקב"ה ליתן לכל צדיק וצדיק ג' מאות ועשרה עולמות שנא' (משלי ח, כא) להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא יש בגימטריא תלת מאה ועשרה הוי

he said: The Holy One, blessed be He, will give every righteous man His full Hand<span class="x" onmousemove="('comment',' Lit., 'pack, 'load' ');">³⁰</span> [of reward], for it is written, Blessed be the Lord, who daily loadeth us with benefits, even the God of our salvation. Selah.<span class="x" onmousemove="('comment',' Ps. LXVIII, 20. ');">³¹</span>

תניא ר' מאיר אומר במדה שאדם מודד מודדין לו דכתיב (ישעיהו כז, ח) בסאסאה בשלחה תריבנה

Abaye demurred: But is it possible to say thus: is it not written, Who hath measured the waters in the hollow of his hand, and meted out heaven with the span?<span class="x" onmousemove="('comment',' Isa. XL, 12. How then can man receive such a great reward? ');">³²</span> — He replied, Why are you not found familiar with the <i>aggadah</i>?<span class="x" onmousemove="('comment',' V. Glos. ');">³³</span>

אמר ר' יהושע וכי אפשר לומר כן אדם נותן מלא עומסו לעני בעולם הזה הקב"ה נותן לו מלא עומסו לעולם הבא והכתיב (ישעיהו מ, יב) שמים בזרת תכן ואתה אי אומר כן איזו היא מדה מרובה מדת טובה מרובה או מדת פורענות

For it was said in the West, [i.e., Palestine] in the name of Raba b. Mari: The Holy One, blessed be He, will give to every righteous man three hundred ten worlds, as it is written, <i>That I may cause those that love me to inherit substance</i> [<i>yesh</i>]<span class="x" onmousemove="('comment',' [H]. ');">³⁴</span> <i>and <!-- Exhibit 102 moved to 101b below -->I will fill their treasures</i>:<span class="x" onmousemove="('comment',' Prov. VIII, 21. ');">³⁵</span> now the numerical value of <i>yesh</i> is 310.<span class="x" onmousemove="('comment',' Thus man's receptive capacity will be enormously increased — that too is the probable meaning of this statement. ');">³⁶</span> It has been taught, R. Meir said: in the measure which one measures, so will there be [measured out] to him, as it is written, in measure, when it shooteth forth, thou wilt contend with it.<span class="x" onmousemove="('comment',' Isa. XXVII, 8, I.e., in the same measure that sin spreads, so it is punished, and conversely, the same holds good of righteousness — the conception of 'measure for measure'. ');">³⁷</span> R. Judah said: But can we say thus: if one gives a handful [of charity] to a poor man in this world, shall the Holy One, blessed be He, give him His hand full in the next? Surely it is written, and meted out heaven with the span? — [He replied:] Do you not admit this? [Now consider:] Which measure is greater? That of goodness [i.e., reward] or of punishment?