Sanhedrin 42

על הייחוד ועל הפנויה

And Adonijah the son of Haggith exalted himself, saying:' I will beking.<span class="x" onmousemove="('comment',' I Kings I, 5. ');">⁴</span> Said Rab Judah in the name ofRab: This teaches us that he attempted to fit [the crown on his head] butit would not fit him.<span class="x" onmousemove="('comment',' An Aggadah quoted by Rashi runs as follows: A golden rod passed through the hollow of the crown, from one end to the other, which fitted into a cleft or indenture in the skull — a mark peculiar to some in the house of David. Only he whom the crown fitted was deemed worthy to be king. ');">⁵</span>

יחוד דאורייתא הוא דאמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק רמז לייחוד מן התורה מניין שנאמר (דברים יג, ז) כי יסיתך אחיך בן אמך וכי בן אם מסית בן אב אינו מסית אלא לומר לך בן מתייחד עם אמו ואין אחר מתייחד עם כל עריות שבתורה

And he prepared him chariots and horses and fifty men to run beforehim.<span class="x" onmousemove="('comment',' Ibid. ');">⁶</span> What is there remarkable inthis?<span class="x" onmousemove="('comment',' Surely, fifty men for a prince is no exception. ');">⁷</span>

אלא אימא גזרו על ייחוד דפנויה

— Rab Judah said in Rab's name:They all had their spleen<span class="x" onmousemove="('comment',' The spleen causes a feeling of heaviness (Rashi). [The old belief that the removal of the spleen facilitates fast running is also recorded by Plinius, v. Preuss, Biblischtalmudische Medizin, p. 249.] ');">⁸</span> and alsothe flesh of the soles of their feet cutoff.<span class="x" onmousemove="('comment',' So that they might be fleet of foot and impervious to briars and thorns. ');">⁹</span>

(מלכים א א, ה) ואדניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלוך אמר רב יהודה אמר רב מלמד שביקש להולמו ולא הולמתו

<b><i>MISHNAH</i></b>. HE SHALL NOT MULTIPLYHORSES UNTO HIMSELF<span class="x" onmousemove="('comment',' Deut. XVII, 16. ');">¹⁰</span> — ONLY AS MANYAS SUFFICE FOR HIS CHARIOT. AND SILVER AND GOLD HE SHALL NOT GREATLY MULTIPLYUNTO HIMSELF<span class="x" onmousemove="('comment',' Ibid. 17. ');">¹¹</span>

(מלכים א א, ה) ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו מאי רבותא אמר רב יהודה אמר רב כולן נטולי טחול וחקוקי כפות רגלים היו:

— ONLY AS MUCH ASIS REQUIRED FOR 'ASPANYA'.<span class="x" onmousemove="('comment',' The Aruch and the TJ render it 'Afsanya' from [G], soldiers' pay, v. p. 95, n. 1. ');">¹²</span> AND HESHALL WRITE IN HIS OWN NAME A SEFERTORAH.<span class="x" onmousemove="('comment',' Book of the law. ');">¹³</span>

<big><strong>מתני׳</strong></big> לא ירבה לו סוסים אלא כדי מרכבתו וכסף וזהב לא ירבה לו מאד אלא כדי ליתן אספניא וכותב לו ס"ת לשמו יוצא למלחמה מוציאה עמה נכנס הוא מכניסה עמו יושב בדין היא עמו מיסב היא כנגדו שנאמר (דברים יז, יט) והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו:

WHEN HE GOES FORTH TO WARHE MUST TAKE IT WITH HIM; ON RETURNING, HE BRINGS IT BACK WITH HIM; WHENHE SITS IN JUDGMENT IT SHALL BE WITH HIM, AND WHEN HE SITS DOWN TO EAT, BEFOREHIM, AS IT IS WRITTEN: AND IT SHALL BE WITH HIM AND HE SHALL READ THEREINALL THE DAYS OF HIS LIFE.<span class="x" onmousemove="('comment',' Deut. XVII, 19. ');">¹⁴</span> <b><i>GEMARA</i></b>. Our Rabbis taught: He shall not multiply horses to himself[lo]:<span class="x" onmousemove="('comment',' [H] Ibid, 16. ');">¹⁵</span>

<big><strong>גמ׳</strong></big> תנו רבנן (דברים יז, טז) לא ירבה לו סוסים יכול אפילו כדי מרכבתו ופרשיו תלמוד לומר לו לו אינו מרבה אבל מרבה הוא כדי רכבו ופרשיו הא מה אני מקיים סוסים סוסים הבטלנין מניין שאפילו סוס א' והוא בטל שהוא בלא ירבה ת"ל (דברים יז, טז) למען הרבות סוס

I might think, [this meant]not even such as are required for his horsemen and chariots. Scripture thereforestates: 'lo' [to himself]: forhimself<span class="x" onmousemove="('comment',' I.e., for his own private use. ');">¹⁶</span> he may not multiply, buthe may multiply as many as are required for his chariots and horsemen. Howthen am I to interpret the wordhorses?<span class="x" onmousemove="('comment',' Ibid. Which are generally harnessed to chariots, so implying a restriction of them even for that purpose, otherwise it should have read his horses. ');">¹⁷</span>

וכי מאחר דאפילו סוס אחד והוא בטל קאי בלא ירבה סוסים למה לי לעבור בל"ת על כל סוס וסוס

— As [referring to] horsesthat stand idle.<span class="x" onmousemove="('comment',' And which bring only personal grandeur. ');">¹⁸</span> And whence do weknow that even a single idle horse comes under such a prohibition? — Scripturestates: that he should multiply sus [ahorse].<span class="x" onmousemove="('comment',' Deut. XVII, 16. ');">¹⁹</span>

טעמא דכתב רחמנא לו הא לאו הכי ה"א אפילו כדי רכבו ופרשיו נמי לא לא צריכא לאפושי:

But if even a single idlehorse involves [the prohibition,] He shall not multiply, why state horses[plural]? — To show us that with each single idle horse he transgressesanew the prohibitory command. [Reverting to chariot horses:] Thus, it is only because Scripture wrote 'lo'[to him]: but otherwise, might we have thought that even those necessaryfor his chariots and horsemen areforbidden?<span class="x" onmousemove="('comment',' Surely not — a king without these would be a nonentity. ');">²⁰</span>

וכסף וזהב לא ירבה לו אלא כדי ליתן אספניא: ת"ר (דברים יז, יז) וכסף וזהב לא ירבה לו יכול אפילו כדי ליתן אספניא ת"ל לו לו אינו מרבה אבל מרבה הוא כדי ליתן אספניא

— It is necessary hereto permit a large number.<span class="x" onmousemove="('comment',' I.e., he may have many for that purpose. ');">²¹</span> AND SILVER AND GOLD HE SHALL NOT MULTIPLY UNTO HIMSELF etc.

טעמא דכתב רחמנא לו הא לאו הכי הוה אמינא אפילו כדי ליתן אספניא נמי לא לא צריכא להרווחה

Our Rabbis taught: And silver and gold he shall not multiply 'lo' [untohimself]:<span class="x" onmousemove="('comment',' Deut. XVII, 17. ');">²²</span> I might think [this meant]even for 'aspanya'. Therefore Scripture writes, 'lo'; only for himself [i.e.,his own use] may he not multiply silver and gold, but he may do so for 'aspanya'.Thus, it is only because Scripture wrote 'lo': but otherwise, might we havethought that the prohibition extended even to money for'aspanya'?<span class="x" onmousemove="('comment',' Which latter surely is essential ');">²³</span>

השתא דאמרת לו לדרשה (דברים יז, יז) לא ירבה לו נשים מאי דרשת ביה למעוטי הדיוטות

— [the word] is necessaryhere only to permit him a more generous provision. Now that you say that 'lo' [to him] is for purpose of exegesis, how willyou interpret, He shall not multiply wives 'lo' [tohimself]?<span class="x" onmousemove="('comment',' Ibid. ');">²⁴</span>

רב יהודה רמי כתיב (מלכים א ה, ו) ויהי לשלמה ארבעים אלף ארוות סוסים למרכבתו וכתיב (דברי הימים ב ט, כה) ויהי לשלמה ארבעת אלפים (ארוות) סוסים הא כיצד אם ארבעים אלף איצטבלאות היו כל אחד ואחד היו בו ד' אלפים ארוות סוסים ואם ד' אלפים איצטבלאות היו כל אחד ואחד היו בו ארבעים אלף ארוות סוסים

— As excludingcommoners.<span class="x" onmousemove="('comment',' Who are not so restricted in wives. ');">²⁵</span> Rab Judah raised a point of contradiction [in the following passages:] Itis written, And Solomon had forty thousand stalls of horses for hischariots.<span class="x" onmousemove="('comment',' I Kings V, 6. ');">²⁶</span>

(רבי) יצחק רמי כתיב (דברי הימים ב ט, כ) אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה וכתיב (מלכים א י, כז) ויתן) שלמה את הכסף בירושלים כאבנים לא קשיא כאן קודם שנשא שלמה את בת פרעה כאן לאחר שנשא שלמה את בת פרעה

But elsewhere we read,And Solomon had four thousand stalls for horses andchariots.<span class="x" onmousemove="('comment',' II Chron. IX, 25. ');">²⁷</span> How are these [to bereconciled]? Thus: If he had forty thousand stables, each of them must havecontained four thousand horsestalls; and if he had four thousand stables,each of them must have contained forty thousand stalls.

אמר רבי יצחק בשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים והעלה שירטון ועליו נבנה כרך גדול שברומי

R. Isaac raised the following point of contradiction: It is written, Silverwas nothing accounted for in the days ofSolomon,<span class="x" onmousemove="('comment',' I Kings X, 21. ');">²⁸</span> and further, And the kingmade silver to be in Jerusalem [as plentiful] asstones.<span class="x" onmousemove="('comment',' Ibid. XXVII, 3. ');">²⁹</span>

ואמר ר' יצחק מפני מה לא נתגלו טעמי תורה שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן נכשל בהן גדול העולם כתיב (דברים יז, יז) לא ירבה לו נשים אמר שלמה אני ארבה ולא אסור וכתיב (מלכים א יא, ד) ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו

[Hence it had some value?]But these verses present no difficulty; the former refers to the period beforehe married Pharaoh's daughter; the latter, to the period after he marriedher.<span class="x" onmousemove="('comment',' In punishment for which the prosperity of the country waned; hence silver assumed some value. ');">³⁰</span> R. Isaac said: When Solomon married Pharaoh's daughter,Gabriel<span class="x" onmousemove="('comment',' V. p. 99, n. 6. ');">³¹</span>

וכתיב (דברים יז, טז) לא ירבה לו סוסים ואמר שלמה אני ארבה ולא אשיב וכתיב (מלכים א י, כט) ותצא מרכבה ממצרים בשש וגו':

descended and stuck a reedin the sea, which gathered a sand-bank around it, on which was built thegreat city of Rome.<span class="x" onmousemove="('comment',' By this, his moral weakness, he laid the foundations of a hostile world symbolised by the Talmud as Rome, which overthrew Israel. ');">³²</span> R. Isaac also said: Why were the reasons of [some] Biblical laws not revealed?— Because in two verses reasons were revealed, and they caused the greatestin the world [Solomon] to stumble. Thus it is written: He shall not multiplywives to himself,<span class="x" onmousemove="('comment',' 'That his heart turn not away', Deut. XVII, 17. ');">³³</span>

וכותב ספר תורה לשמו: תנא ובלבד שלא יתנאה בשל אבותיו

whereon Solomonsaid, 'I will multiply wives yet not let my heart be perverted.' Yet we read,When Solomon was old, his wives turned away hisheart.<span class="x" onmousemove="('comment',' I Kings XI, 4. ');">³⁴</span> Again it is written: He shallnot multiply to himself horses;<span class="x" onmousemove="('comment',' So as not to cause the people to return to Egypt, the great horse market. Deut. XVII, 17. ');">³⁵</span>

אמר (רבא) אף על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה מצוה לכתוב משלו שנאמר (דברים לא, יט) ועתה כתבו לכם את השירה איתיביה אביי וכותב לו ספר תורה לשמו שלא יתנאה בשל אחרים מלך אין הדיוט לא

concerning which Solomon said, 'I will multiply them, but will not cause[Israel] to return [to Egypt].' Yet we read: And a chariot came up and wentout of Egypt for six [hundred <i>shekels</i> ofsilver].<span class="x" onmousemove="('comment',' I Kings X, 29. Israelites went to and fro, trading with Egypt. ');">³⁶</span> AND HE SHALL WRITE IN HIS OWN NAME A SEFER TORAH. A Tanna taught: And hemust not take credit<span class="x" onmousemove="('comment',' Lit., 'adorn himself with'. ');">³⁷</span>

לא צריכא לשתי תורות וכדתניא (דברים יז, יח) וכתב לו את משנה וגו' כותב לשמו שתי תורות אחת שהיא יוצאה ונכנסת עמו ואחת שמונחת לו בבית גנזיו

for one belongingto his ancestors. Rabbah said: Even if one's parents have left him a Sefer Torah, yet it isproper that he should write one of his own, as it is written: Now thereforewrite ye this song<span class="x" onmousemove="('comment',' The Book of the Law which includes the Song (Deut. XXXII): Maim. Yad, Sefer Torah VII, 2. In Aggadah we meet frequent references to 'Song' as the symbol of the Torah. Cf. Hul. 133a. ');">³⁸</span>

אותה שיוצאה ונכנסת עמו (עושה אותה כמין קמיע ותולה בזרועו שנאמר (תהלים טז, ח) שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט) אינו נכנס בה לא לבית המרחץ ולא לבית הכסא שנאמר (דברים יז, יט) והיתה עמו וקרא בו מקום הראוי לקראות בו

foryou.<span class="x" onmousemove="('comment',' Deut. XXXI, 19. ');">³⁹</span> Abaye raised an objection: 'He [the king] shall write a Sefer Torah for himself,for he should not seek credit<span class="x" onmousemove="('comment',' Lit., 'adorn himself with'. ');">⁴⁰</span>

אמר מר זוטרא ואיתימא מר עוקבא בתחלה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקודש חזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית ולשון ארמי ביררו להן לישראל כתב אשורית ולשון הקודש והניחו להדיוטות כתב עברית ולשון ארמי

forone [written] by others:' [Surely, this implies] only a king [is thus enjoined],but not a commoner? — No, it is necessary here to teach the need for twoScrolls of the Law [for the King], even as it has been taught: And he shallwrite him the repetition<span class="x" onmousemove="('comment',' [H] (E.V. 'copy'). ');">⁴¹</span> of thislaw,<span class="x" onmousemove="('comment',' Deut. XVII, 18. ');">⁴²</span>

מאן הדיוטות אמר רב חסדא כותאי מאי כתב עברית אמר רב חסדא כתב ליבונאה

[i.e.,] he shall write forhimself two copies, one which goes in and out with him and the other to beplaced in his treasure-house. The former which is to go in and out with him,[he shall write in the form of anamulet<span class="x" onmousemove="('comment',' In minuscule (Rashi). ');">⁴³</span> and fasten it to his arm,as it is written, I have set God always before me, surely He is at my righthand, I shall not be moved.]<a rel="footnote" href="#56a_44">⁴⁴</a>

תניא רבי יוסי אומר ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל אילמלא (לא) קדמו משה במשה הוא אומר (שמות יט, ג) ומשה עלה אל האלהים בעזרא הוא אומר (עזרא ז, ו) הוא עזרא עלה מבבל מה עלייה האמור כאן תורה אף עלייה האמור להלן תורה

He may not, while wearing it, enter the bathhouse, or the closet, as it is written: And it shall be with him and he shallread therein<span class="x" onmousemove="('comment',' Deut. XVII, 19. ');">⁴⁵</span> — in places appropriatefor reading it.

במשה הוא אומר (דברים ד, יד) ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חקים ומשפטים בעזרא הוא אומר (עזרא ז, י) כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' (אלהיו) ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט ואף על פי שלא ניתנה תורה על ידו נשתנה על ידו הכתב שנאמר

Mar Zutra or, as some say, Mar 'Ukba said: Originally the Torah was givento Israel in Hebrew characters and in the sacred [Hebrew] language; later,in the times of Ezra,<span class="x" onmousemove="('comment',' Neh. VIII, 1ff. ');">⁴⁶</span> the Torahwas given in Ashshurith script<span class="x" onmousemove="('comment',' Assyrian; modern Hebrew square writing. ');">⁴⁷</span> andAramaic language. [Finally], they selected forIsrael<span class="x" onmousemove="('comment',' [R. Han. reads, 'Israel chose for themselves'.] ');">⁴⁸</span> the Ashshurith script andHebrew language, leaving the Hebrew characters and Aramaic language for thehedyototh. Who are meant by the 'hedyototh'? — R. Hisda answers: TheCutheans.<span class="x" onmousemove="('comment',' 'The Samaritans', so called because they were brought by Sargon, king of Assyria, from Cuthea, to take the place of the exiled Israelites. (V. II Kings XVII, 24 ff.). The reason for the change from Hebrew to Assyrian characters, was to build a greater barrier between the Samaritans and the Jews. V. Weiss, Dor, v. I, 59. ');">⁴⁹</span> And what is meant by Hebrewcharacters? — R. Hisda said: The <i>libuna'ah</i>script.<span class="x" onmousemove="('comment',' Rashi: Large characters as employed in amulets. R. Tam, in Tosaf. s. v. [H] recognises in 'libuna'ah' an adjective from the name of some locality (Lebanon, or Libya). Another opinion is that libuna'ah is derived from 'lebenah', brick; hence writing found on clay-tablets. V. J.E. I, p. 445. ');">⁵⁰</span> It has been taught: R. Jose said: Had Moses not preceded him, Ezra wouldhave been worthy of receiving the Torah for Israel. Of Moses it is written,And Moses went up unto God,<span class="x" onmousemove="('comment',' Ex. XIX, 3. ');">⁵¹</span> andof Ezra it is written, He, Ezra, went up fromBabylon.<span class="x" onmousemove="('comment',' Ezra VII, 6. ');">⁵²</span> As the going up of theformer refers to the [receiving of the] Law, so does the going up of thelatter. Concerning Moses, it is stated: And the Lord commanded me at thattime to teach you statutes andjudgments;<span class="x" onmousemove="('comment',' Deut. IV, 14. ');">⁵³</span> and concerning Ezra,it is stated: For Ezra had prepared his heart to expound the law of the Lord[his God] to do it and to teach Israel statutes andjudgments.<span class="x" onmousemove="('comment',' Ezra VII, 10. ');">⁵⁴</span> And even though the Torahwas not given through him, its writing was changed through him, as it iswritten: