Sukkah 106
אחספא ונשדיה בתהומא ומנח ליכא דקאמר ליה מידי אמר דוד כל דידע למימר ואינו אומר יחנק בגרונו נשא אחיתופל ק"ו בעצמו ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים לעשות שלום לכל העולם כולו על אחת כמה וכמה אמר ליה שרי
and cast it into the Deep so that it should subside?” No one said a word. David said, “Whoever knows the answer and does not speak, may he be suffocated”. Ahitophel adduced an a fortiori argument to himself: “If, for the purpose of establishing harmony between man and wife, the Torah said, Let My name that was written in sanctity be blotted out by the water,how much more so may it be done in order to establish peace in the world!” He [Ahitophel] said to him, “It is permitted!”
כתב שם אחספא ושדי לתהומא ונחית תהומא שיתסר אלפי גרמידי כי חזי דנחית טובא אמר כמה דמידלי טפי מירטב עלמא אמר חמש עשרה מעלות ואסקיה חמיסר אלפי גרמידי ואוקמיה באלפי גרמידי אמר עולא ש"מ סומכא דארעא אלפי גרמידי והא חזינן דכרינן פורתא ונפקי מיא אמר רב משרשיא ההוא מסולמא דפרת:
[David] wrote the [Divine] Name upon a sherd, cast it into the Deep and it subsided sixteen thousand cubits. When he saw that it had subsided to such a great extent, he said “The nearer it is to the earth, the better the earth can be kept watered” and he uttered the fifteen Songs of Ascent and the Deep ascended fifteen thousand cubits and remained one thousand cubits [below the surface]. Ulla remarked: Learn from that: the thickness of the earth’s surface is one thousand cubits. But don’t we see that we dig a little and the waters emerge? R. Mesharsheya said: That is due to the high level [of the source] of the Euphrates.
ועמדו כהנים בשער העליון שיורד כו': בעי ר' ירמיה למעלה עשירית דנחית חמשה וקאי אעשרה או דלמא דנחית עשרה וקאי אחמשה תיקו
Two priests stood by the upper gate which leads down etc. R. Jeremiah asked: [What is meant by] “the tenth step”? Does it mean that they descended five [of the fifteen] and stood upon the remaining ten, or rather that they descended ten and stood upon the five? The question stands.
אנו ליה וליה עינינו כו': איני והאמר רבי זירא כל האומר שמע שמע כאילו אמר מודים מודים אלא הכי אמרי המה משתחוים קדמה ואנו ליה (אנחנו מודים) ועינינו ליה מיחלות:
We are the Lord’s and our eyes are turned to the Lord etc But can it be so? Did not R. Zera say, One who says Shema, Shema is as though he said Modim, Modim [and he is silenced]? Rather this is what they used to say, “They worshipped toward the east” but as for us we give thanks to the Lord, and to the Lord do our eyes hope.”
<big><strong>מתני׳</strong></big> אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעות במקדש ואין מוסיפין על ארבעים ושמנה בכל יום היו שם עשרים ואחת תקיעות במקדש שלש לפתיחת שערים ותשע לתמיד של שחר ותשע לתמיד של בין הערבים ובמוספין היו מוסיפין עוד תשע
1) They never have less than twenty-one blasts in the Temple, and never more than forty-eight. 2) Every day there were twenty-one blasts in the Temple, three at the opening of the gates, nine at the morning tamid sacrifice, and nine at the evening tamid sacrifice. 3) At the musafim (additional sacrifices) they would add another nine.
ערב שבת שבתוך החג היו שם ארבעים ושמנה שלש לפתיחת שערים שלש לשער העליון ושלש לשער התחתון ושלש למילוי המים ושלש על גבי מזבח תשע לתמיד של שחר ותשע לתמיד של בין הערבים ותשע למוספין שלש להבטיל את העם מן המלאכה ושלש להבדיל בין קודש לחול:
5) On the eve of Shabbat in the intermediate days of the [Sukkoth] festival, there were [therefore] forty-eight blasts: three at the opening of the gates, three at the upper gate, three at the lower gate, three at the water-drawing, three at the altar, nine at the daily morning sacrifice, nine at the daily evening sacrifice, nine at the additional sacrifices, three as a sign to the people to cease from work, and three to mark a distinction between the holy and the profane.
<big><strong>גמ׳</strong></big> מתניתין דלא כרבי יהודה דתניא ר"י אומר הפוחת לא יפחות משבע והמוסיף לא יוסיף על שש עשרה במאי קא מיפלגי ר"י סבר תקיעה תרועה תקיעה אחת היא ורבנן סברי תקיעה לחוד ותרועה לחוד
GEMARA. Our Mishnah does not agree with R. Judah, for it has been taught: R. Judah ruled, The minimum number of blasts is seven, and the maximum sixteen. What is the basis of their dispute? R. Judah holds that tekiah, teruah and tekia are counted as one, whereas the Rabbis hold that the tekiah and the teruah are separate and distinct notes.
מ"ט דרבי יהודה אמר קרא (במדבר י, ה) ותקעתם תרועה וכתיב תרועה יתקעו הא כיצד תקיעה ותרועה אחת היא ורבנן ההוא לפשוטה לפניה ולאחריה הוא דאתא ור' יהודה לפניה ולאחריה מנליה נפקא ליה משנית
What is the reason of R. Judah? — Scripture says, “And you shall sound (utekatem) a teruah,” (Numbers 10:5) showing that the How is this so? tekiah and the teruah are regarded as one. What then is the reason of the Rabbis? — That verse is required to teach that the Teru'ah must be preceded and followed by a sustained blast. (From Where does R. Judah deduce the necessity for a sustained blast preceding and following the Teru'ah? — He deduces it from the expression, a second time (Numbers 6:6).
ורבנן מאי טעמייהו דכתיב (במדבר י, ז) ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו ואי ס"ד תקיעה תרועה אחת היא אמר רחמנא פלגא דמצוה עביד ופלגא לא עביד ור' יהודה ההוא לסימנא בעלמא הוא דאתא
What then is the reason of the Rabbis? Because it is written, “And when the congregation is to be gathered together, you shall sound a tekiah, but not a teruah” (Numbers 10:7). Now if you should think that the tekiah and the teruah form one note, would the Torah say, ‘Perform one half of the commandment, but not the other half’? And R. Judah? — That sounding was a mere signal.
ורבנן סימנא הוא ורחמנא שויה מצוה כמאן אזלא הא דאמר רב כהנא אין בין תקיעה לתרועה ולא כלום כמאן כרבי יהודה אי רבי יהודה פשיטא
And the rabbis? — It was indeed a signal, but the Torah made it into a commandment. Whose view does the following statement by R. Kahana go according to: There must be no interval between the tekiah and the teruah? In agreement with whose view [you ask]? In agreement with that of R. Judah. But is not this obvious?