Sukkah 61

Chapter 61

א הושענא מעיקרא נמי לאסא הושענא קרו ליה
1 [They are called] "Hoshanah"? Originally, also to "Asa", "Hoshanah" they called [and thus we cannot rely on the change of name].
ב ת"ר סוכה גזולה והמסכך ברשות הרבים ר' אליעזר פוסל וחכמים מכשירין
2 Our rabbis taught [in a Baraita], [Regarding] a Sukkah that is stolen, or someone who covers his Sukkah [with Schach] from public property, Rabbi Eliezer declares it invalid, and the Chachamim validate it.
ג אמר רב נחמן מחלוקת בשתוקף את חבירו והוציאו מסוכתו ורבי אליעזר לטעמיה דאמר אין אדם יוצא ידי חובתו בסוכתו של חבירו אי קרקע נגזלת סוכה גזולה היא ואי נמי קרקע אינה נגזלת סוכה שאולה היא
3 Rav Nachman said, "The argument is about someone who takes his fellow and removes him from his sukkah, And Rabbi Eliezer [rules] according to his opinion, as he says, 'A person does not fulfill his obligation with his fellow's Sukkah. If land can be [truly] stolen, it is a stolen Sukkah; and if land cannot be stolen, it is a borrowed Sukkah [but either way, it is forbidden].'
ד ורבנן לטעמייהו דאמרי אדם יוצא ידי חובתו בסוכתו של חבירו וקרקע אינה נגזלת וסוכה שאולה היא
4 And the Sages [rule] according to their opinion, as they say, 'A person fulfills his obligation with his fellow's Sukkah, And land cannot be stolen, and so it is a borrowed Sukkah [which is allowed].'
ה אבל גזל עצים וסיכך בהן דברי הכל אין לו אלא דמי עצים
5 However, if he stole the wood and built a Sukkah with it, everyone agrees that he does not have [to return anything but] the value of the wood alone.
ו ממאי
6 From where [do we know that 'a stolen Sukkah' means R' Nachman's interpretation]?
ז מדקתני דומיא דרשות הרבים מה רשות הרבים קרקע לאו דידיה הוא סוכה נמי לאו קרקע דידיה הוא
7 For the teaching compares it to public property. Just like [regarding] public property, the land is not his, so too 'a [stolen] Sukkah', the land is not his.
ח ההיא סבתא דאתאי לקמיה דרב נחמן אמרה ליה ריש גלותא וכולהו רבנן דבי ריש גלותא בסוכה גזולה הוו יתבי צווחה ולא אשגח בה רב נחמן אמרה ליה איתתא דהוה ליה לאבוהא תלת מאה ותמני סרי עבדי צווחא קמייכו ולא אשגחיתו בה אמר להו רב נחמן פעיתא היא דא ואין לה אלא דמי עצים בלבד
8 There was an old woman who came up to Rabbi Nachman. She said to him, "The exilarch and all of the Rabbis of the house of the exilarch- in a stolen Sukkah they were sitting [meaning, its wood was stolen from her]." She shouted, and Rabbi Nachman paid no attention to her. She said to him, "A woman whose father had 318 servants [meaning, a descendant of Abraham] is shouting before you, and you pay no attention to her?" Rabbi Nachman said to [his students], "She is a chatterbox, and she only has [a claim to] the value of the wood alone.
ט אמר רבינא האי כשורא דמטללתא דגזולה עבדי ליה רבנן תקנתא משום תקנת מריש
9 Ravina said, "This is like a beam of a Sukkah, and the Sages make a fix for it because of the Statute of the Beam [that stolen beams built into houses do not need to be removed, but should rather have their value paid]."
י פשיטא מאי שנא מעצים מהו דתימא עצים שכיחי אבל האי לא שכיחא אימא לא קמ"ל
10 This is obvious! How is it different than [normal] wood? You might have said, "Wood is commonly found, but these [i.e. beams] are not common, I would say not [a valid argument], and we can learn from this [i.e. Ravina's statement].
יא הני מילי בגו שבעה אבל לבתר שבעה הדר בעיניה ואי חברו בטינא ואפילו לאחר שבעה נמי יהיב ליה דמי
11 These words apply during the seven days [of Sukkot], but after the seven[-day period], he should return the beam itself. But if he connected it in plaster, and even if it is after the seven[-day period], he should also return the value [instead of the beam].
יב תנא יבש פסול רבי יהודה מכשיר אמר רבא מחלוקת בלולב דרבנן סברי מקשינן לולב לאתרוג מה אתרוג בעי הדר אף לולב בעי הדר ור' יהודה סבר לא מקשינן לולב לאתרוג אבל באתרוג דברי הכל הדר בעינן
12 It was taught, "Dried are invalid; Rabbi Yehudah validates." Rava said, "This argument is regarding the Lulav, For the Sages thought, 'We compare the Lulav to the Etrog: Just like the Etrog requires beauty, so too the Lulav requires beauty.' And Rabbi Yehudah thought, 'We do not compare the Lulav to the Etrog.' But regarding the Etrog, everyone agrees that beauty is required."
יג ובלולב לא בעי ר' יהודה הדר והתנן רבי יהודה אומר יאגדנו מלמעלה מ"ט לאו משום דבעי הדר
13 And regarding the Lulav, Rabbi Yehudah does not require beauty? And isn't it taught, "Rabbi Yehudah says [about a Lulav whose leaves are splitting], 'He should tie it on top' [presumably to add beauty]?" What is his reasoning? [Is it] not because he requires beauty?
יד לא כדקתני טעמא רבי יהודה אומר משום ר' טרפון כפות תמרים כפות ואם היה פרוד יכפתנו
14 No. As it is taught is his reasoning: "Rabbi Yehudah says in the name of Rabbi Tarfon, 'Palm fronds (Kapot)'- if they were splitting, he should tie them (Yikhtephenu, from root K.p.t)."
טו ולא בעי הדר והתנן אין אוגדין את הלולב אלא במינו דברי רבי יהודה מאי טעמא לאו משום דבעי הדר
15 And he doesn't require beauty? And isn't it taught, "We only bind the Lulav with its species; the words of Rabbi Yehudah [presumably because it looks nice]?" What is his reasoning? [Is it] not because he requires beauty?
טז לא דהא אמר רבא אפילו בסיב ואפילו בעיקרא דדיקלא [ואלא] מאי טעמא דרבי יהודה התם דקא סבר לולב צריך אגד ואי מייתי מינא אחרינא הוה להו חמשה מינין
16 No. For didn't Rava say [about Rabbi Yehudah's use of the phrase 'with its own species'], "[One can bind the Lulav] even with the vines, and even with the bark, of the palm [which are not beautiful]. Rather, what is the reasoning for Rabbi Yehudah's [statement] there? He had thought, "A Lulav needs binding, and if he brings another species [as binding material], it would be for him five species."
יז ובאתרוג מי בעי רבי יהודה הדר והתניא ארבעת מינין שבלולב כשם שאין פוחתין מהן כך אין מוסיפין עליהן לא מצא אתרוג לא יביא לא פריש ולא רמון ולא דבר אחר כמושין כשרין יבשין פסולין ר' יהודה אומר אף יבשין
17 But regarding a Etrog, does Rabbi Yehudah really require beauty? And isn't it taught, "[Regarding] the four species in the Lulav [bundle], just as we may not take away from them, so too we may not add. If he could not find a Etrog, he should not bring: not a quince, not a pomegranate, and not any other thing. Wilted ones are valid, but dried ones are invalid. Rabbi Yehudah says, "Even dried [plants are valid].
יח וא"ר יהודה מעשה
18 And Rabbi Yehudah said, 'It once happened,
Previous ChapterNext Chapter