Sukkah 76

הלכתא גיברתא איכא למשמע ממנהגא דהלילא הוא אומר הללויה והן אומרים הללויה מכאן שמצוה לענות הללויה

One can deduce important halakhot from the custom of [reciting the] Hallel. 1) Since he says Halleluyah and they respond Halleluyah it may be inferred that it is a mitzvah to answer Halleluyah

הוא אומר (תהלים קיג, א) הללו עבדי ה' והן אומרין הללויה מכאן שאם היה גדול מקרא אותו עונה אחריו הללויה הוא אומר הודו לה' והן אומרים הודו לה' מכאן שמצוה לענות ראשי פרקים אתמר נמי אמר רב חנן בר רבא מצוה לענות ראשי פרקים

2) Since he says: "Praise Him, servants of the Lord" (Psalms 113:1) and they respond Halleluyah, it may be deduced that if an adult recites [the Hallel] for one the latter responds Halleluyah. 3) Since he says: "Give thanks to the Lord" (Psalms 118), and they respond, "Give thanks unto the Lord," it may be inferred that it is a mitzvah to respond with the beginning of sections. (So it was also stated; R. Hanan b. Raba ruled: It is a mitzvah to respond with the beginning of the sections.)

הוא אומר אנא ה' הושיעה נא והן אומרים אנא ה' הושיעה נא מכאן שאם היה קטן מקרא אותו עונין אחריו מה שהוא אומר

He says, "Please O Lord, save us, " (Psalms 118:25) and they answer, "Please Lord, save us:" from here it may be inferred that if a minor was reciting it for him, the latter answers after him what he says.

הוא אומר אנא ה' הצליחה נא והן אומרים אנא ה' הצליחה נא מכאן שאם בא לכפול כופל הוא אומר ברוך הבא והן אומרים בשם ה' מכאן לשומע כעונה

Since he says, "Please O Lord, send now prosperity," and they respond " Please O Lord, send now prosperity,"from here it may be inferred that if he wants to double [the verses] he may. Since he says, "Blessed be he that comes" and they answer, "In the name of the Lord" from here it may be inferred that he who hears is like one who responded

בעו מיניה מרבי חייא בר אבא שמע ולא ענה מהו אמר להו חכימיא וספריא ורישי עמא ודרשיא אמרו שמע ולא ענה יצא

They asked of R. Hiyya b. Abba: If one listened but did not respond — what is the law? He answered them: The sages, the scribes, the leaders of the people and those who expound laid down that if one heard but did not respond he has fulfilled his obligation.

אתמר נמי אר"ש בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא מנין לשומע כעונה דכתיב (מלכים ב כג, טז) את (הדברים) אשר קרא (יאשיהו) וכי יאשיהו קראן והלא שפן קראן דכתיב ויקראהו שפן (את כל הדברים האלה) לפני המלך אלא מכאן לשומע כעונה

It was also stated: R. Shimon bar Pazzi said in the name of R. Joshua b. Levi who said in the name of Bar Kappara: From where do we know that one who listens is as though he responds? From what is written: "Even all the words of the book which the King of Judah has read" (II Kings 22:16). But was it Josiah that read them? Was it not, in fact Shaphan who read them, as it is written, "And Shaphan read it before the king" (II Kings 22:10). Rather from here [we learn] that one who listens is as though he responds.

דילמא בתר דקראנהו שפן קרא יאשיהו אמר רב אחא בר יעקב לא סלקא דעתך דכתיב (מלכים ב כב, יט) יען רך לבבך ותכנע לפני ה' בשמעך (את הדברים האלה) בשמעך ולא בקראך

But perhaps Josiah read it after Shaphan had read it? R. Aha b. Yaakov replied: Do not even think this, since it is written, "Because your heart was tender, and you humbled yourself before the Lord, when thou heard what I said" (II Kings 22:19). "When you heard," not "when you read."

אמר רבא לא לימא איניש ברוך הבא והדר בשם ה' אלא ברוך הבא בשם ה' בהדדי א"ל רב ספרא

Rava said: One should not say "Blessed be he that comes" and then [pause and] say "In the name of the Lord. Rather he should say ‘Blessed be he that comes in the name of the Lord’ together. R. Safra said to him