Taanit 13

נימרינהו לתרוייהו אל ההודאות ורוב ההודאות

we should say both 'the God to Whom thanksgivings are due' and 'to Whom abundant thanksgivings are due'. R'Abbahu said: The day when rain fails is greater than [the day of] the Revival of the Dead,for the Revival of the Dead is for the righteous only whereas rain is both for the righteous and for the wicked. And he differs from the opinion of R'Joseph who said: As [rain] is equal to the Revival of the Dead the mention of it has therefore been inserted in the section of the Revival of the Dead.<span class="x" onmousemove="('comment',' V. supra 2a.');">¹</span>

אמר ר' אבהו גדול יום הגשמים מתחיית המתים דאילו תחיית המתים לצדיקים ואילו גשמים בין לצדיקים בין לרשעים ופליגא דרב יוסף דאמר רב יוסף מתוך שהיא שקולה כתחיית המתים קבעוה בתחיית המתים

Rab Judah said: The day when rain falls is as great as the day when the Torah was given, as it is said, My doctrine shall drop as the rain:<span class="x" onmousemove="('comment',' Deut. XXXII, 2.');">²</span> and by 'doctrine' surely, Torah is meant as it is said, For I give you good doctrine, forsake ye not my Torah.<span class="x" onmousemove="('comment',' Prov. IV, 2.');">³</span> Raba said: It is even greater than the day when the Torah was given, as it is said, My doctrine shall drop as the rain.<span class="x" onmousemove="('comment',' E. V. 'my teaching'. Deut. XXXII, 2.');">⁴</span>

אמר רב יהודה גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה שנא' (דברים לב, ב) יערף כמטר לקחי ואין לקח אלא תורה שנא' (משלי ד, ב) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו רבא אמר יותר מיום שניתנה בו תורה שנאמר יערף כמטר לקחי מי נתלה במי הוי אומר קטן נתלה בגדול

Who is dependent upon whom? You must needs say, the lesser upon the greater.<span class="x" onmousemove="('comment',' Hence the Torah, which is compared to rain, is the less important.');">⁵</span> Raba pointed out a contradiction.

רבא רמי כתיב יערף כמטר לקחי וכתיב תזל כטל אמרתי אם תלמיד חכם הגון הוא כטל ואם לאו עורפהו כמטר

It is written 'My doctrine shall drop as the rain', and immediately on this follows, My speech shall distil as dew.<span class="x" onmousemove="('comment',' Deut. XXXII, 2. uvprug ;rg');">⁶</span> [The implication here is]. if the scholar is a worthy person then he is like unto dew, but if he is not then drop him like rain.<span class="x" onmousemove="('comment',' from the root , to break the neck, to destroy; cf. Ex. XIII, 13. Hos. X, 11. Drop him with all your might just as the heavy rains coming down with force on the crops crush them.');">⁷</span>

תניא היה ר' בנאה אומר כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים שנאמר (משלי ג, יח) עץ חיים היא למחזיקים בה ואומר (משלי ג, ח) רפאות תהי לשרך ואומר (משלי ח, לה) כי מוצאי מצא חיים וכל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות שנאמר יערף כמטר לקחי ואין עריפה אלא הריגה שנאמר (דברים כא, ד) וערפו שם את העגלה בנחל

It has been taught in a Baraitha: R'Banna'ah used to say: Whosoever occupies himself with the Torah for its own sake his learning becomes an elixir of life to him, for it is said, It is a tree of life to them that grasp it;<span class="x" onmousemove="('comment',' Prov. III, 18.');">⁸</span> and it is further said, It shall be as health to thy navel;<span class="x" onmousemove="('comment',' Ibid. v. 8.');">⁹</span> and it is also said, For whoso findeth me findeth life.<span class="x" onmousemove="('comment',' Prov. VIII, 35.');">¹⁰</span>

א"ל ר' ירמיה לר' זירא ליתי מר ליתני א"ל חלש לבאי ולא יכילנא לימא מר מילתא דאגדתא א"ל הכי אמר ר' יוחנן מאי דכתיב (דברים כ, יט) כי האדם עץ השדה וכי אדם עץ שדה הוא

But, whosoever occupies himself with the Torah not for its own sake, it becomes to him a deadly poison, as it is said, My doctrine shall drop as the rain, and 'arifa surely means, death, as it is said, And th shall break [we'arfu] the heifer's neck there in the valley.<span class="x" onmousemove="('comment',' Deut. XXI, 4.');">¹¹</span> R'Jeremiah said to R'Zera: Pray, Master, come and teach. The latter replied: I do not feel well enough<span class="x" onmousemove="('comment',' Lit., 'my heart is faint'.');">¹²</span>

אלא משום דכתיב (דברים כ, יט) כי ממנו תאכל ואותו לא תכרת וכתיב אותו תשחית וכרת הא כיצד אם ת"ח הגון הוא ממנו תאכל ואותו לא תכרת ואם לאו אותו תשחית וכרת

and am not able to do so. [Then said R'Jeremiah] Pray, Master, expound something of an aggadic character, and he replied: Thus said R'Johanan: What is the meaning of the verse, For is the tree of the field man?<span class="x" onmousemove="('comment',' Deut. XX, 19.');">¹³</span> Is then man the tree of the field?

אמר רבי חמא (אמר רבי) חנינא מאי דכתיב (משלי כז, יז) ברזל בברזל יחד לומר לך מה ברזל זה אחד מחדד את חבירו אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה

[This can only be explained if we connect the verse with the words immediately before it] where it is written, For thou mayest eat of them, but thou shalt not cut them down; but then again it is written, 'It thou shalt destroy and cut down'?<span class="x" onmousemove="('comment',' Ibid. v. 20.');">¹⁴</span> How is this to be explained? -If the scholar is a worthy person learn [eat] from him and do not shun [cut] him, but if he is not destroy him and cut him down. R'Hama B'Hanina said: What is the meaning of the verse, Iron sharpneth iron? -<span class="x" onmousemove="('comment',' Prov. XXVII, 17.');">¹⁵</span>

אמר רבה בר בר חנה למה נמשלו דברי תורה כאש שנאמר (ירמיהו כג, כט) הלא כה דברי כאש נאם ה' לומר לך מה אש אינו דולק יחידי אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי

This is to teach you that just as in the case of one [iron] iron sharpeneth the other so also do two scholars sharpen each others mind by halachah. Rabbah B'Hanah said: Why are the words of the Torah likened to fire, as it is said, Is not my word like as fire? saith the Lord?<span class="x" onmousemove="('comment',' Jer. XXIII, 29. ohsc ssc');">¹⁶</span>

והיינו דאמר רבי יוסי בר חנינא מאי דכתיב (ירמיהו נ, לו) חרב אל הבדים ונואלו חרב על שונאיהן של תלמידי חכמים שעוסקין בד בבד בתורה ולא עוד אלא שמטפשין שנאמר ונואלו

This is to teach you that just as fire does not ignite of itself so too the words of the Torah do not endure with him who studies alone. This is in agreement with what R'Jose B'Hanina said: What is the meaning of the verse, A sword is upon the lonely,<span class="x" onmousemove="('comment',' from to be alone. E.V. 'boasters'.');">¹⁷</span> and they shall become fools?<span class="x" onmousemove="('comment',' Jer. L, 36.');">¹⁸</span>

ולא עוד אלא שחוטאין כתיב הכא ונואלו וכתיב התם (במדבר יב, יא) אשר נואלנו ואשר חטאנו ואיבעית אימא מהכא (ישעיהו יט, יג) נואלו שרי צוען [וגו'] והתעו את מצרים

This means, destruction comes upon the enemies<span class="x" onmousemove="('comment',' A euphemism for the scholars themselves.');">¹⁹</span> of such scholars who confine themselves to private study; and what is even more they become stultified, as it is said, And they shall become fools; and what is more they are guilty of sin. For here it is written, And they shall become fools, and there it is written, For that we have done foolishly and for that we have sinned.<span class="x" onmousemove="('comment',' Num. XII, 11.');">²⁰</span>

אמר רב נחמן בר יצחק למה נמשלו דברי תורה כעץ שנאמר (משלי ג, יח) עץ חיים היא למחזיקים בה לומר לך מה עץ קטן מדליק את הגדול אף תלמידי חכמים קטנים מחדדים את הגדולים והיינו דאמר ר' חנינא הרבה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מרבותי ומתלמידי יותר מכולן

If you wish, you can infer it from the following verse, The princes of Zoan are become fools. they have caused Egypt to go astray.<span class="x" onmousemove="('comment',' Isa. XIX, 13.');">²¹</span> R'Nahman B'Isaac said: Why are the words of the Torah likened to a tree, as it is said, It is a tree of li them that grasp it?

רבי חנינא בר פפא רמי כתיב (ישעיהו כא, יד) לקראת צמא התיו מים וכתיב (ישעיהו נה, א) הוי כל צמא לכו למים אם תלמיד הגון הוא לקראת צמא התיו מים ואי לא הוי כל צמא לכו למים

This is to teach you. just as a small tree may set on fire a bigger tree so too it is with scholars, the younger sharpen the minds of the older. This will be in agreement with what R'Hanina said: I have learnt much from my teachers, and from my colleagues more than from my teachers, but from my disciples more than from them all.

רבי חנינא בר חמא רמי כתיב (משלי ה, טז) יפוצו מעינותיך חוצה וכתיב (משלי ה, יז) יהיו לך לבדך אם תלמיד הגון הוא יפוצו מעינותיך חוצה ואם לאו יהיו לך לבדך

R'Hanina B'Papa pointed out a contradiction. It is written, Unto him that is thirsty bring ye water;<span class="x" onmousemove="('comment',' Isa. XXI, 14.');">²²</span> and it is also written Ho, everyone that thirsteth come ye for water.<span class="x" onmousemove="('comment',' Isa. LV, 1.');">²³</span>

(ואמר) רבי חנינא בר אידי למה נמשלו דברי תורה למים דכתיב הוי כל צמא לכו למים לומר לך מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה

If he is a worthy disciple, then, 'Unto him that is thirsty bring ye water', but if he is not, then, 'Ho, everyone that thirsteth come ye for water'. R'Hanina B'Hama pointed out a contradiction. It is written, Let thy springs be dispersed abroad,<span class="x" onmousemove="('comment',' Prov.V, 16.');">²⁴</span>

ואמר רבי אושעיא למה נמשלו דברי תורה לשלשה משקין הללו במים וביין ובחלב דכתיב הוי כל צמא לכו למים וכתיב (ישעיהו נה, א) לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב לומר לך מה שלשה משקין הללו אין מתקיימין אלא בפחות שבכלים אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה

and it is also written, Let them be only thine own!<span class="x" onmousemove="('comment',' Ibid. v. 17.');">²⁵</span> If he is a worthy disciple.' Let thy springs be dispersed abroad,'<span class="x" onmousemove="('comment',' Reveal the secrets of the Torah unto him.');">²⁶</span>

כדאמרה ליה ברתיה דקיסר לר' יהושע בן חנניה אי חכמה מפוארה בכלי מכוער אמר לה אביך רמי חמרא במני דפחרא אמרה ליה אלא במאי נירמי אמר לה אתון דחשביתו רמו במאני דהבא וכספא

but if not, 'Let them be thine own'. R'Hanina B'Ida said: Why are the words of the Torah likened unto water-as it is written, 'Ho, everyone that thirsteth, come ye for water'? This is to teach you, just as water flows from a higher level to a lower, so too the words of the Torah endure only with him who is meekminded.

אזלה ואמרה ליה לאבוה רמייא לחמרא במני דהבא וכספא ותקיף אתו ואמרו ליה אמר לה לברתיה מאן אמר לך הכי אמרה ליה רבי יהושע בן חנניה קריוהו אמר ליה אמאי אמרת לה הכי אמר ליה כי היכי דאמרה לי אמרי לה והא איכא שפירי דגמירי

R'Oshaia said: Why are the words of the Torah likened unto these three liquids, water, wine and milk - as it is written, 'Ho, everyone that thirsteth come ye for water'; and it is written, Come ye, buy and eat; yea, come buy wine and milk without money, and without price?<span class="x" onmousemove="('comment',' Isa. LV, 1.');">²⁷</span> This is to teach you, just as these three liquids can only be preserved in the most inferior of vessels, so too the words of the Torah endure only with him who is meekminded. This is illustrated by the story of the daughter of the Roman Emperor<span class="x" onmousemove="('comment',' Hadrian.');">²⁸</span> who addressed R'Joshua B'Hanania, 'O glorious Wisdom in an ugly vessel'. He replied, 'Does not your father keep wine in an earthenware vessel? ' She asked, 'Wherein else shall he keep it? ' He said to her, 'You who are nobles should keep it in vessels of gold and silver'. Thereupon she went and told this to her father and he had the wine put into vessels of gold and silver and it became sour. When he was informed of this he asked his daughter, 'Who gave you this advice? ' She replied. R'Joshua B'Hanania' - Thereupon the Emperor had him summoned before him and asked him, 'Why did you give her such advice? ' He replied, 'I answered her according to the way that she spoke to me'. But are there not good-looking people who are learned?