Zevachim 86

אבר דמחבר אבל קומץ דמיפרת אימא לא קמ"ל

<br> a limb, which is all one; but as for the fistful, which is divisible, I would say [that it is] not [so]. Therefore he informs us [otherwise]. R. Ahai said: Therefore, when half of the fistful, which is piggul, is lying on the ground, and half has been taken up on the wood-pile [on the altar], and the fire has taken hold of it, we must take up the whole of it, even at the very outset.

אמר רב אחאי הלכך האי קומץ פיגול דפלגיה מחית אארעא ופלגיה אסקיה המערכה ומשלה בו האור מסיקנא ליה לכוליה לכתחלה:

R. Isaac said in R. Johanan's name: If piggul, nothar, or unclean [flesh] is taken up to the altar, their forbidden status leaves them. Said R. Hisda: O author of this [statement]! Is then the altar a ritual bath of purification! - Said R. Zera: [This law applies] where the fire has taken hold of it. <br>

אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן הפיגול והנותר והטמא שהעלן לגבי מזבח פקע איסור מהן אמר רב חסדא מרי דיכי מזבח מקוה טהרה אמר רבי זירא שמשלה בהן האור

R. Isaac b. Bisna objected: Others say: [When Scripture writes, But the soul that eateth of the flesh of the sacrifice of peace-offerings . . . ] having his uncleanness upon him [that soul shall be cut off from his people], [it implies] one whose uncleanness can leave him, thus excluding flesh, whose uncleanness cannot leave it. But if this is correct, surely the uncleanness does leave it, through the fire? - Said Raba: We mean, through a mikweh. Is then a mikweh written [in the text]? - Rather said R. Papa: We are dealing with the flesh of peace-offerings, which is not eligible for presenting [on the altar]. Rabina said: 'Having his uncleanness upon him' implies, one whose uncleanness leaves him while he is yet whole; thus flesh is excluded, because uncleanness does not leave it while it is whole, but only when it is defective. <br>

מתיב ר' יצחק בר ביסנא אחרים אומרים (ויקרא ז, כ) וטומאתו עליו מי שטומאה פורחת ממנו יצא בשר שאין טומאה פורחת ממנו ואם איתא הרי טומאה פורחת ממנו על ידי האור

[To turn to] the main text: 'Having his uncleanness upon him': Scripture speaks of uncleanness of the person. You say, Scripture speaks of uncleanness of the person: yet perhaps it is not so, but rather of uncleanness of the flesh? Here 'having his uncleanness [upon him]' is said; while elsewhere it says, his uncleanness is yet upon him: as there Scripture speaks of uncleanness of the person, so here too Scripture speaks of uncleanness of the person. R. Jose said: Since the 'holy things' are mentioned, in the plural, whilst 'uncleanness' is stated in the singular, Scripture must refer to uncleanness of the person. Rabbi said: 'And eat' [shews that] Scripture speaks of uncleanness of the person. Others say: 'Having his uncleanness upon him' [implies] one whose uncleanness leaves him, thus excluding flesh, whose uncleanness cannot leave it.

אמר רבא על ידי מקוה קאמרינן מידי מקוה כתיב אלא אמר רב פפא בבשר שלמים עסקינן דלא חזי להקרבה

A Master said: 'Rabbi said: "And eat" [shews that] Scripture speaks of uncleanness of the person.' How does this imply it? - Said Raba, Every text which R. Isaac b. Abudimi, and every Mathnitha [Baraitha] which Ze'iri did not explain, are not explained. Thus did R. Isaac b. Abudimi say: Since the Writ commences in the feminine form and ends in the feminine, while [it employs] the masculine form in the middle, the Writ must speak of uncleanness of the person. <br>

רבינא אמר וטומאתו עליו מי שטומאה פורחת ממנו כשהוא שלם יצא בשר דבר שאין טומאה פורחת כשהוא שלם אלא כשהוא חסר:

'A Mathnitha'? - For it was taught: If the lighter ones were stated, why were the more stringent ones stated; and if the more stringent ones were stated, why were the lighter ones stated? If the lighter ones were stated and not the more stringent ones, I would say: The lighter ones involve a negative injunction, and the more stringent ones involve death; therefore the more stringent ones are stated. While if the more stringent were stated and not the lighter, I would say: The stringent ones involve culpability, but the lighter ones do not involve culpability at all; therefore the lighter ones are stated.

גופא וטומאתו עליו בטומאת הגוף הכתוב מדבר

Now, what are the lighter ones and the more stringent ones? Shall we say [that] the lighter ones are the tithe, and the more stringent ones are terumah? [Can you then say,] T would say: The more stringent ones involve death'? Surely now it too involves death! Moreover, if it were not stated, would I say that it involves death? Surely it is sufficient for the conclusion to be as its premise? Again if 'the lighter ones' mean uncleanness of a reptile, and 'the more stringent ones' uncleanness of a corpse, to what then [does it refer]? If to terumah? both involve death! Moreover, [can you say,] 'Therefore the more stringent ones are stated, [to teach] that they involve a negative injunction [only]?' but surely it involves death? Whilst if it refers to the eating of tithe,<br>

אתה אומר בטומאת הגוף או אינו אלא בטומאת בשר נאמר כאן טומאתו ונאמר להלן טומאתו (עליו) [בו] מה להלן בטומאת הגוף הכתוב מדבר אף כאן בטומאת הגוף הכתוב מדבר

ר' יוסי אומר הואיל ונאמרו קדשים בלשון רבים ונאמרה טומאה בלשון יחיד בטומאת הגוף הכתוב מדבר רבי אומר ואכל בטומאת הגוף הכתוב מדבר אחרים אמרו וטומאתו עליו מי שטומאה פורחת ממנו יצא בשר שאין טומאה פורחת ממנו

אמר מר רבי אומר ואכל בטומאת הגוף הכתוב מדבר מאי משמע אמר רבא כל קרא דלא מפרש ליה רב יצחק בר אבודימי וכל מתניתא דלא מפרשא לה רב זעירי לא מיפרשא

הכי אמר ר' יצחק בר אבודימי הואיל ופתח הכתוב בלשון נקבה וסיים בלשון נקבה ולשון זכר באמצע בטומאת הגוף הכתוב מדבר

מתניתא דתניא אם נאמרו קלות למה נאמרו חמורות ואם נאמר חמורות למה נאמר קלות אם נאמר קלות ולא חמורות הייתי אומר על הקלות בלאו ועל החמורות במיתה לכך נאמר חמורות ואם נאמר חמורות ולא נאמרו קלות הייתי אומר על החמורות יהא חייב ועל הקלות יהא פטור לכך נאמר קלות

מאי קלות ומאי חמורות אילימא קלות מעשר חמורות תרומה הייתי אומר במיתה השתא נמי הא במיתה

[ותו] ואי לא נאמר הייתי אומר במיתה דיו לבא מן הדין להיות כנדון

אלא קלות טומאת שרץ חמורות טומאת מת

ובמאי אי בתרומה אידי ואידי הוא במיתה ותו לכך נאמרו חמורות דבלאו הא במיתה היא (ואי לא נאמר הייתי אומר במיתה דיו לבא מן הדין להיות כנדון)

ואי באכילת מעשר