באע"ג דאיסור מוקדשין קדים אתי איסור גיד חייל עלייהו שכן איסורו נוהג בבני נח
גמאן שמעת ליה האי סברא ר' יהודה והא מתניתין דלא כרבי יהודה דקתני נוהג בבהמה ובחיה בירך של ימין ובירך של שמאל
דהאי תנא סבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא
האימר דשמעת ליה לרבי יהודה בטמאה דאיסור לאו קדשים דאיסור כרת מי שמעת ליה
ואלא הכא במבכרת עסקינן דברחם קדוש
זואי בעית אימא ולדות קדשים בהווייתן הן קדושים
חאמר רבי חייא בר יוסף לא שנו אלא קדשים הנאכלין אבל קדשים שאינן נאכלין אין איסור גיד נוהג בהן ורבי יוחנן אמר אחד קדשים הנאכלין ואחד קדשים שאין נאכלין איסור גיד נוהג בהן
טאמר רב פפא ולא פליגי כאן להלקותו כאן להעלותו
יאיכא דאמרי אמר רב פפא ולא פליגי כאן לחלצו וכאן להעלותו
יארב נחמן בר יצחק אמר להעלותו פליגי דתניא (ויקרא א, ט) והקטיר הכהן את הכל המזבחה לרבות העצמות והגידין והקרנים והטלפים