ערכין 7

וגואלין לעולם אימא במצות ר"ה נמי לא ליחייבו קמשמע לן

נהי דליתנהו בהשמטת קרקע בהשמטת כספים בשילוח עבדים מיהא איתנהו:

הכל חייבים במקרא מגילה כהנים לוים וישראלים

פשיטא

לא צריכא ליבטיל עבודתם

וכדרב יהודה אמר שמואל דאמר רב יהודה אמר שמואל

כהנים בעבודתם ולוים בדוכנן וישראל במעמדן מבטלין עבודתם ובאין לשמוע מקרא מגילה

הכל חייבין בזימון כהנים לוים וישראלים

פשיטא

לא צריכא דקאכלי קדשים סד"א

(שמות כט, לג) ואכלו אותם אשר כופר בהם אמר רחמנא והא כפרה היא קמ"ל

(דברים ח, י) ואכלת ושבעת אמר רחמנא והא איתנהו:

הכל מצטרפין לזימון כהנים לוים וישראלים

פשיטא

לא צריכא דקאכלי כהנים תרומה או קדשים וזר קאכיל חולין

סד"א

הואיל ואי בעי זר למיכל בהדי כהן לא מצי אכיל אימא לא ליצטרף קמ"ל

נהי דזר בהדי כהן לא מצי אכיל כהן בהדי זר מצי אכיל

הכל מעריכין כהנים לוים וישראלים

פשיטא

אמר רבא

לא נצרכא אלא לבן בוכרי

דתנן

א"ר יהודה העיד בן בוכרי ביבנה

כל כהן ששוקל אינו חוטא

אמר לו רבן יוחנן בן זכאי

לא כן אלא כל כהן שאינו שוקל חוטא אלא שהכהנים דורשין מקרא זה לעצמן

(ויקרא ו, טז) וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל הואיל ועומר ושתי הלחם ולחם הפנים שלנו הם היאך הם נאכלין

ולבן בוכרי נמי כיון דלכתחילה לא מיחייבי לאיתויי כי מייתי נמי חוטא הוא דקא מעייל חולין לעזרה

דמייתי להו ומסר לצבור

סד"א

הואיל וכתיב (ויקרא כז, כה) וכל ערכך יהי' בשקל הקדש כל דאיתיה בשקלים איתי' בערכין והני כהנים הואיל וליתנהו בשקלים ליתנהו בערכין קמ"ל

א"ל אביי

האי וכל ערכך לכל ערכין שאתה מעריך לא יהו פחותין מסלע הוא דאתא

אלא אמר אביי

איצטריך סד"א

הואיל וכתיב (במדבר יח, טז) ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כל דאיתיה בפדיון הבן איתיה בערכין והני כהנים הואיל וליתנהו בפדיון הבן ליתנהו בערכין קמ"ל

א"ל רבא

אלא מעתה גבי איל אשם דכתיב

(ויקרא ה, כה) ואת אשמו יביא לה' איל תמים מן הצאן בערכך ה"נ דכל דאיתיה בערכין איתיה באיל האשם טומטום ואנדרוגינוס דליתנהו בערכין ליתנהו באיל האשם

אלא אמר רבא ואיתימא רב אשי

איצטריך סד"א

הואיל וכתיב (ויקרא כז, ח) והעמידו לפני הכהן ולא כהן לפני כהן קמ"ל

נערכין לאתויי מנוול ומוכה שחין

מנה"מ

דת"ר

בערכך להביא ערך סתום

ד"א

בערכך ערך כולו הוא נותן ולא ערך אברים

יכול שאני מוציא אף דבר שהנשמה תלויה בו

ת"ל

נפשות נפשות ולא המת

אוציא את המת ולא אוציא את הגוסס

ת"ל

(ויקרא כז, ח) והעמיד והעריך כל שישנו בהעמדה ישנו בהערכה וכל שאינו בהעמדה אינו בהערכה

ד"א

נפשות אין לי אלא אחד שהעריך אחד אחד שהעריך מאה מנין

ת"ל

נפשות

דבר אחר

נפשות