ערכין 8

אין לי אלא איש שהעריך בין איש בין אשה

אשה שהעריכה איש אשה שהעריכה אשה מנין

ת"ל

נפשות

ד"א

נפשות לרבות מנוול ומוכה שחין

שיכול נדר בערכך כל שישנו בדמים ישנו בערכין וכל שאינו בדמים אינו בערכין ת"ל

נפשות

(ויקרא כז, ג) והיה ערכך לרבות טומטום ואנדרוגינוס לדמים

שיכול נדר בערכך כל שישנו בערכין ישנו בדמים וכל שאינו בערכין אינו בדמים תלמוד לומר

והיה ערכך

הזכר זכר ולא טומטום ואנדרוגינוס

יכול לא יהו בערך איש אבל יהיו בערך אשה

ת"ל

והיה ערכך הזכר ואם נקבה היא זכר ודאי נקבה ודאית ולא טומטום ואנדרוגינוס

אמר מר

בערכך לרבות ערך סתום

מאי ערך סתום

דתניא

האומר ערך סתום עלי נותן כפחות שבערכין וכמה פחות שבערכין

שלשת שקלים

ואימא

חמשים

תפשתה מרובה לא תפשתה תפשתה מועט תפשתה

ואימא

שקל דכתיב

(ויקרא כז, כה) וכל ערכך יהיה בשקל הקודש

ההוא בהשג יד הוא דכתיב

ואלא קרא למה לי

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה

לומר שאינו נידון בהשג יד

מאי טעמא

כמפרש דמי

איכא דאמרי אמ' רב נחמן אמר רבה בר אבוה

נידון בהשג יד

פשיטא

מהו דתימא

כמפרש דמי קמשמע לן

ד"א

בערכך ערך כולו הוא נותן ואינו נותן ערך דמי אברים והא אפיקתיה לערך סתם

קרי ביה

ערך בערכך

יכול שאני מוציא דבר שהנשמה תלויה בו

תלמוד לומר

נפשות נפשות ולא את המת

והא אפיקתיה

קרי ביה

נפש נפשות

אוציא את המת ולא אוציא את הגוסס

תלמוד לומר

(ויקרא כז, ח) והעמיד והעריך

אי הכי מת נמי תיפוק לי מוהעמיד והעריך

הכי נמי

ואלא נפש נפשות למה לי

כדבעינן למימר קמן

ד"א

נפשות אין לי אלא אחד שהעריך אחד אחד שהעריך מאה מנין

ת"ל

נפשות

ד"א

נפשות אין לי אלא איש שהעריך בין איש בין אשה

אשה שהעריכה איש ואשה שהעריכה אשה מנין

ת"ל

נפשות

דבר אחר

נפשות להביא מנוול ומוכה שחין

והא אפיקתיה להנך

הנך לא צריכי קרא

מ"ט

כי שקול הוא ויבואו כולם כי איצטריך קרא למנוול ומוכה שחין הוא דאצטריך

(ויקרא כז, ג) והיה ערכך לרבות טומטום ואנדרוגינוס לדמים

דמים למה לי קרא

לא יהא אלא דמי דיקלא אילו אמר דמי דיקלא מי לא יהיב

אמר רבא

לומר שנידון בכבודו

סד"א

נדר בערכך כתיב כל שישנו בערכין נידון בכבודו וכל שאינו בערכין אינו נידון בכבודו

א"ל אביי

ודלא איתיה בערכין מי נידון בכבודו

והתניא

ראש עבד זה הקדש הוא והקדש שותפין בו

ראש עבד מכור לך משמנין ביניהם

ראש חמור זה הקדש הוא והקדש שותפין בו

ראש חמור מכור לך משמנין ביניהם

ראש פרה מכור לך לא מכר אלא ראשה של פרה

ולא עוד אלא אפילו

ראש פרה הקדש אין להקדש אלא ראשה

וא"ר פפא

דהא מזדבן רישא דתורא בבי טבחא

והא חמור ופרה ליתנהו בערכין ואין נידון בכבודו

וליטעמיך תיקשי לך עבד דאיתיה בערכין ואין נידון בכבודו

אלא לא קשיא

הא בקדשי מזבח הא בקדשי בדק הבית

במאי אוקימתה בקדשי מזבח

אימא סיפא

ולא עוד אלא אפי' אמר

ראש פרה זו הקדש אין להקדש אלא ראשה אמאי

תפשוט קדושה בכולה

מי לא תניא

האומר