ערכין 9

רגלה של זו עולה יכול תהא כולה עולה

תלמוד לומר

(ויקרא כז, ט) כל אשר יתן ממנו לה' יהיה קדש ממנו קודש ולא כולה קודש

יכול תצא לחולין

ת"ל

יהיה בהוייתה תהא

הא כיצד

תמכר לצורכי עולות ודמיה חולין חוץ מדמי אותו אבר שבה דברי ר"מ

רבי יהודה ורבי יוסי ור"ש אומרים

מנין לאומר רגלה של זו עולה שכולה עולה

תלמוד לומר

כל אשר יתן ממנו לה' יהיה קדש לרבות את כולה

ואפילו למ"ד אין כולה עולה הני מילי דאקדיש דבר שאין הנשמה תלויה בו אבל דבר שהנשמה תלויה בו קדשה כולה

(אלא) לא קשיא

הא בקדושת הגוף הא בקדושת דמים

והא מר הוא דאמר

מקדיש זכר לדמיו קדוש קדושת הגוף

לא קשיא

הא דאקדיש כולה הא דאקדיש חד אבר

חד אבר נמי איבעויי איבעיא לן דבעי רבה

הקדיש אבר לדמיו מהו

כי איבעי לן בתם הכא בבעל מום דומיא דחמור

בעל מום נמי איבעויי איבעיא לן דבעי רבה

דמי ראשי לגבי מזבח מהו

כי אבעיא לן מקמי דאשמעה להא מתניתא השתא דשמעה הא מתניתא לא מיבעיא לן

גופא בעי רבה

דמי ראשי לגבי מזבח מהו

נידון בכבודו או אינו נידון בכבודו

לא אשכחן בדמים דאינו נידון בכבודו או דלמא לא אשכחן לגבי מזבח דנידון בכבודו

תיקו

בעי רבא

ערכי עלי לגבי מזבח מהו

נידון בהשג יד או אין נידון בהשג יד

לא אשכחן בערכין דאין נידון בהשג יד או דלמא

לא אשכחן לגבי מזבח דמיפריק אלא בשויו

תיקו

בעי רב אשי

הקדיש שדה אחוזה לגבי מזבח מהו

מי אמרינן

לא אשכחן שדה אחוזה דמיפרקא אלא בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף או דלמא לא אשכחן לגבי מזבח דמיפריק אלא בשויו

תיקו:

<big><strong>מתני׳</strong></big> פחות מבן חדש נידר אבל לא נערך:

<big><strong>גמ׳</strong></big> ת"ר

המעריך פחות מבן חדש ר"מ אומר

נותן דמיו וחכמים אומרים

לא אמר כלום

במאי קמיפלגי

ר"מ סבר

אין אדם מוציא דבריו לבטלה יודע שאין ערכין לפחות מבן חדש וגמר ואמר לשם דמים

ורבנן סברי

אדם מוציא דבריו לבטלה

כמאן אזלא הא דאמר רב גידל א"ר

האומר ערך כלי עלי נותן דמים כר"מ

פשיטא דכר"מ אתיא

מהו דתימא

אפילו כרבנן התם הוא דטעי סבר

כי היכי דאיכא ערכין לבן חודש איכא נמי לפחות מבן חודש

אבל הכא דליכא למיטעי ודאי אדם יודע שאין ערך לכלי וגמר ואמר לשם דמים קמשמע לן