בכורות 114

סבר לה כר"ש דאמר

יוצא דופן ולד מעליא הוא ודלא כר' יוחנן

במחוסר זמן סבר לה כרבי שמעון בן יהודה

יתום כגון שהשלח קיים

ור' יהושע לטעמיה דאמר

אפילו שחט את אמו והשלח קיים אין זה יתום

העיד רבי ישמעאל בן סתריאל מערקת לבינה לפני רבי

במקומנו מפשיטין את המתה ומלבישין את החי

אמר רבי

נתגלה טעמא של משנתינו חזירין שבמקומנו יש להם ששים רבוא קלפים בבית המסס שלו

פעם אחת נפל ארז אחד שבמקומנו ועברו שש עשרה קרונות על חודו אחת

פעם אחת נפלה ביצת בר יוכני וטבעה ששים כרכים ושברה שלש מאות ארזים

ומי שדיא ליה

והא כתיב (איוב לט, יג) כנף רננים נעלסה

אמר רב אשי

ההוא מוזרתא הואי:

<big><strong>מתני׳</strong></big> שלש גרנות למעשר בהמה

בפרס הפסח ובפרס העצרת ובפרס החג והן גרנות של מעשר בהמה דברי ר' עקיבא

בן עזאי אומר

בעשרים ותשעה באדר באחד בסיון בעשרים ותשעה באב

ר' אלעזר ורבי שמעון אומרים

באחד בניסן באחד בסיון בכ"ט באלול

ולמה אמרו בעשרים ותשעה באלול ולא אמרו באחד בתשרי

מפני שהוא יום טוב ואי אפשר לעשר ביום טוב לפיכך הקדימוהו בעשרים ותשעה באלול

ר' מאיר אומר

באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה

בן עזאי אומר

האלולים מתעשרים בפני עצמן

כל הנולדים מאחד בתשרי עד עשרים ותשעה באלול הרי אלו מצטרפין

חמשה לפני ראש השנה וחמשה לאחר ר"ה אינן מצטרפין

חמשה לפני הגורן וחמשה לאחר הגורן הרי אלו מצטרפין

אם כן למה נאמרו שלש גרנות למעשר בהמה

שעד שלא הגיע הגורן מותר למכור ולשחוט הגיע הגורן לא ישחוט ואם שחט פטור:

<big><strong>גמ׳</strong></big> מאי שנא תלת

אמר רבה בר שילא

לקבל חורפי ואפלי וקייטי

ומאי שנא בהני זימני

אמר רבי תנחום בריה דרב חייא איש כפר עכו