בכורות 121

והא דתאני

יקריבו רבי שמעון היא דאמר

מביאין קדשים לבית הפסול

והא דתני

ימותו ר' יהודה היא דאמר

טעות מעשר תמורה הויא

קסבר ר' יהודה

תמורת מעשר מתה

וקסבר ר' יהודה תמורת מעשר מתה

והתנן אמרו משום ר"מ

אילו היה תמורה לא היה קרב

מכלל דרבי יהודה סבר

קרב

וכי תימא

ר"מ למאי דסבירא ליה קאמר והתניא

אין בין אחד עשר לשלמים אלא שזה עושה קדושה ליקרב וזה אין עושה קדושה ליקרב דברי ר' יהודה

קדוש ליקרב הוא דלא הוא עביד הא איהו גופיה קריב

ועוד דתניא

(ויקרא ג, א) אם מן הבקר לרבות אחד עשר לשלמים

יכול שאני מרבה אף התשיעי

אמרת

וכי הקדש לפניו מקדש או לאחריו מקדש

הוי אומר לאחריו מקדש

סתם סיפרא מני רבי יהודה וקתני

מן הבקר לרבות אחד עשר לשלמים

אלא תרגמה ר' שמעון ברבי אבא קמיה דר' יוחנן

במעשר בזמן הזה עסקינן ומשום תקלה

אי הכי מאי איריא תרי

אפילו חד נמי

לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא חד דלית ליה פסידא אבל תרי כיון דנפישי פסידא לישהינהו עד דניפול בהו מומא וליכלינהו קמ"ל

איתמר האומר לשלוחו

צא ועשר עלי רב פפי משמיה דרבא אמר

קרא לתשיעי עשירי קדוש ולאחד עשר עשירי אינו קדוש

ורב פפא אמר

אפילו קרא לתשיעי עשירי אינו קדוש דאמר ליה

לתקוני שדרתיך ולא לעוותי

ומאי שנא מהא דתנן

האומר לשלוחו צא ותרום תורם כדעת בעל הבית

אם אינו יודע דעתו של בעל הבית תורם בבינונית אחד מנ'

פיחת עשרה או הוסיף עשרה תרומתו תרומה

אמרי

התם כיון דאיכא דתרים בעין יפה ואיכא דתרים בעין רעה אמר

להכי אמדתיך

הכא טעותא היא אמר

לא איבעי לך למיטעי:

<br><br><big><strong>הדרן עלך מעשר בהמה וסליקא ליה מסכת בכורות</strong></big><br><br>