בכורות 9

ופסקו

בשלמא ריש לקיש כדאמר טעם אלא לר' יוחנן מאי טעמא

אמר ר' אלעזר

ר' יוחנן חזאי בחילמא דמילתא מעליתא אמינא

אמר קרא לי יהיו בהוייתן יהו

ורבי יוחנן והיה כי יביאך והעברת מאי עביד ליה

ההוא מיבעי ליה לכדתנא דבי רבי ישמעאל

עשה מצוה זו שבשבילה תיכנס לארץ

אמר ליה רב מרדכי לרב אשי

אתון הכי מתניתו לה

אנן איפכא מתנינן לה

רבי יוחנן אמר

לא קדשו בכורות במדבר וריש לקיש אמר

קדשו בכורות במדבר

אמר ליה

ואפכית נמי תיובתא ואפכיתו לה להא דרבי אלעזר

א"ל לא קדשו (להו) לא הוצרכו ליקדש

אי הכי היינו דידן

קמ"ל

חייב אדם לומר בלשון רבו

שאל קונטרוקוס השר את רבן יוחנן בן זכאי

בפרטן של לוים אתה מוצא עשרים ושנים אלף ושלש מאות בכללן אתה מוצא עשרים ושנים אלף ושלש מאות להיכן הלכו

א"ל

אותן שלש מאות בכורות היו ואין בכור מפקיע בכור

מאי טעמא

אמר אביי

דיו לבכור שיפקיע קדושת עצמו

ועוד שאלו

בגיבוי כסף אתה מוצא מאתים ואחת ככר ואחת עשרה מנה דכתיב

(שמות לח, כו) בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש וגו' ובנתינת הכסף אתה מוצא מאת ככר דכתיב

(שמות לח, כז) ויהי מאת ככר הכסף לצקת וגו'

משה רבכם גנב היה או קוביוסטוס היה או אינו בקי בחשבונות

נתן מחצה ונטל מחצה ומחצה שלם לא החזיר

אמר לו

משה רבינו גיזבר נאמן היה ובקי בחשבונות היה ומנה של קודש כפול היה

הוי בה רב אחאי

מאי קא קשיא ליה

ויהי מאת ככר הכסף לצקת וגו' הנך לצקת ואינך בי גזא

כתב קרא אחרינא

(שמות לח, כה) וכסף פקודי העדה מאת ככר וגו'

ודקא"ל

מנה של קודש כפול היה

מנא ליה

אילימא מיניה שהרי כאן שבעים ואחד מנה (שמות לח, כח) ואת האלף ושבע מאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים ולא מנאן הכתוב אלא בפרוטרוט

ואם איתא מאה ואחד ככר ואחת עשרה מנה מיבעי ליה

אלא מדלא מנאן הכתוב אלא בפרוטרוט ש"מ

מנה של קודש כפול היה

ודילמא

כללי קחשיב בככרי פרטי לא קא חשיב בככרי

אלא מהכא

(שמות לח, כט) ונחושת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע מאות שקל שהרי כאן תשעים וששה מנה ולא מנאן הכתוב אלא בפרוטרוט שמע מינה

מנה של קודש כפול היה

ודילמא

פרטא רבה קא חשיב בככרי פרטא זוטא לא קחשיב בככרי

אלא אמר רב חסדא מהכא

(יחזקאל מה, יב) והשקל עשרים גרה עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם