חולין 137

זה הכלל

דבר שגופה אסור ושאינה גופה מותר

שאין גופה לאתויי מאי לאו לאתויי כה"ג

לא לאתויי קלוט במעי פרה ואליבא דרבי שמעון

דאע"ג דאמר רבי שמעון

קלוט בן פרה אסור הני מילי היכא דיצא לאויר העולם אבל במעי אמו שרי

בעי רב חנניא

הוציא עובר את ידו בעזרה מהו

מגו דהוי מחיצה לגבי קדשים הוי נמי לגבי דהאי

או דלמא

לגבי דהאי לאו מחיצה היא דמחיצת עובר אמו היא

אמר ליה אביי

ותבעי לך קדשים קלים בירושלים

קדשים קלים בירושלים מאי טעמא לא קא מיבעיא לך דמחיצת עובר אמו הוא הכא נמי מחיצת עובר אמו הוא

בעי אילפא

הוציא עובר את ידו בין סימן לסימן מהו

מי מצטרף סימן ראשון לסימן שני לטהריה מידי נבלה או לא

אמר רבא

ק"ו אם הועיל לו סימן ראשון לסימן שני להתירו באכילה לא יועיל לו לטהריה מידי נבלה

בעי ר' ירמיה

מהו לחוש לזרעו

היכי דמי אילימא דאזל אבהמה מעלייתא מאי איריא האי דאית ביה איסור יוצא

אפילו בן פקועה דעלמא נמי

דאמר רב משרשיא

לדברי האומר חוששין לזרע האב בן פקועה הבא על בהמה מעלייתא הולד אין לו תקנה

לא צריכא דאזל אבן פקועה דכוותיה מאי

אבר מוליד אבר וחתיך ליה ושרי או דלמא

מבלבל זרעיה

הדר אמר

פשיטא דמבלבל זרעיה דא"כ סומא יולד סומא וקיטע

יולד קיטע אלא פשיטא דמבלבל זרעיה

והכי קמיבעיא לן

בהמה בעלמא לאו מכח חלב ודם קאתיא ושריא

הכא נמי לא שנא

או דלמא

תרי איסורי אמרינן תלתא לא אמרינן

ולמאן

אי לרבי מאיר איסור חלב ודם איכא איסור יוצא ליכא

אי לרבי יהודה איסור יוצא איכא איסור חלב (ודם) ליכא

דתנן

גיד הנשה נוהג בשליל וחלבו אסור דברי רבי מאיר

רבי יהודה אומר

אין נוהג בשליל וחלבו מותר

אלא כל מכח לא אמרינן דשרי והכי קמיבעיא לן

מהו לגמוע את חלבו

חלב דעלמא לא כאבר מן החי דמי ושרי

האי נמי ל"ש או דלמא

התם אית ליה תקנתא לאיסוריה בשחיטה הכא לית ליה תקנתא לאיסוריה בשחיטה

תיקו:

חותך מעובר וכו':

מנלן

דכתיב

(דברים יד, ו) וכל בהמה מפרסת פרסה וגו' בהמה בבהמה לרבות את הולד אלא מעתה ימירו בו

אלמה תנן

אין ממירין לא אברין בעוברין ולא עוברין באברין ולא אברין ועוברין בשלמין ולא שלמין בהן

אלא אמר קרא

(דברים יד, ו) וכל בהמה לרבות את הולד

אי הכי אפילו חותך מן הטחול ומן הכליות נמי

אלמה תנן

חותך מן העובר שבמעיה מותר באכילה מן הטחול ומן הכליות אסור באכילה

אמר קרא

אותה שלמה ולא חסרה

אלא מעתה השוחט את הבהמה ומצא בה דמות יונה תשתרי

אלמה אמר רבי יוחנן

השוחט את הבהמה ומצא בה דמות יונה אסור באכילה