חולין 136

הבשר מגע נבלה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים

מגע טרפה שחוטה

קתני מיהא רישא

הוציא עובר את ידו והחזירה ואחר כך שחט את אמו מותר באכילה

מאי לאו אאבר

לא אעובר

אי אעובר אימא סיפא

שחט את אמו ואחר כך החזירו אסור באכילה

ואי עובר אמאי אסור

כדאמר רב נחמן בר יצחק

לא נצרכה אלא למקום חתך הכא נמי לא נצרכה אלא למקום חתך

איני

והא כי אתא אבימי מבי חוזאי אתא ואייתי מתניתא בידיה

פרסה החזיר אכול פרסות החזיר אכול מאי לאו החזיר פרסה אכול פרסה

לא החזיר פרסה אכול עובר

אי עובר מאי איריא החזיר אפילו לא החזיר נמי

אמר רב נחמן בר יצחק

לא נצרכה אלא למקום חתך

והא תרי קראי קא נסיב לה מאי לאו

חד לאבר וחד למקום חתך

לא חד למקום חתך וחד לקלוט במעי פרה ואליבא דרבי שמעון

דאמר רבי שמעון

קלוט בן פרה אסור ה"מ היכא דיצא לאויר העולם אבל במעי אמו שרי

עולא אמר רבי יוחנן

ואבר עצמו מותר

אמר ליה רב יהודה לעולא

והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו אבר עצמו אסור

אמר ליה

מאן יהיב לן מעפרא דרב ושמואל ומלינן עיינין

אלא הכי אמר רבי יוחנן

הכל היו בכלל (שמות כב, ל) בשר בשדה טרפה לא תאכלו כשפרט לך הכתוב גבי חטאת שיצתה חוץ למחיצתה וחזרה אסור חטאת הוא דפרט רחמנא בה אבל כל מילי כיון דהדור שרי

מיתיבי

בשר בשדה טרפה לא תאכלו מה תלמוד לומר

לפי שמצינו במעשר שני ובכורים שאף על פי שיצאו חוץ למחיצתן וחזרו מותרין יכול אף זה כן

תלמוד לומר

טרפה

מאי תלמודא

אמר רבה

כטרפה מה טרפה כיון שנטרפה שוב אין לה היתר אף בשר כיון שיצא חוץ למחיצתו שוב אין לו היתר

תיובתא דעולא תיובתא

אמר מר

לפי שמצינו במעשר שני ובכורים היכן מצינו

דכתיב

(דברים יב, יז) לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך וגו' בשעריך הוא דלא תיכול אבל יצאו חוץ למחיצתן וחזרו מותרין

במערבא מתנו הכי רב אמר

יש לידה לאברים ורבי יוחנן אמר

אין לידה לאברים

מאי בינייהו

איכא בינייהו למיסר מיעוט אבר שבפנים

איבעיא להו

לדברי האומר אין לידה לאברים

הוציא העובר את ידו והחזירה וחזר והוציא את ידו והחזירה עד שהשלימו לרובו מהו

מי אמרינן

הא נפק ליה רובא או דלמא

כיון דהדר הדר

אם תמצי לומר כיון דהדר הדר

הוציא עובר את ידו וחתכה וחזר והוציא את ידו וחתכה עד שהשלימו לרובו מהו

מי אמרינן

הא נפיק ליה רובא או דלמא

רובא בבת אחת בעינן

תא שמע