חולין 139

ואי אתמר בהא בהא קאמר רבה אבל בהא אימא מודי ליה לרב הונא צריכא

תנן

המבכרת המקשה לילד מחתך אבר אבר ומשליך לכלבים

מאי לאו מחתך ומניח

ואי אמרת למפרע הוא קדוש יקבר מיבעי ליה

לא הכא במאי עסקינן במחתך ומשליך

אבל מחתך ומניח מאי יקבר

אדתנא סיפא

יצא רובו יקבר ונפטרה מן הבכורה ליפלוג וליתני בדידיה

במה דברים אמורים

במחתך ומשליך אבר אבר אבל מחתך ומניח יקבר

הכי נמי קאמר

בד"א

במחתך ומשליך אבל מחתך ומניח נעשה כמי שיצא רובו ויקבר

בעי רבא

הלכו באיברין אחר הרוב או לא הלכו באיברין אחר הרוב

היכי דמי

אילימא כגון שיצא רוב במיעוט אבר וקא מיבעיא ליה

האי מיעוט דבראי בתר רוב דאבר שדינן ליה או בתר רובא דעובר שדינן ליה

פשיטא דלא שבקינן רובא דעובר ואזלינן בתר רוב אבר

אלא כגון שיצא חציו ברוב אבר וקא מיבעיא ליה

ההוא מיעוט דבגואי מהו למישדייה בתר רוב אבר

ת"ש

יצא רובו הרי זה יקבר

מאי רובו

אילימא רובו ממש עד השתא לא אשמעינן דרובו ככולו

אלא לאו כגון שיצא חציו ברוב אבר

לא כגון שיצא רובו במיעוט אבר וקמ"ל דלא שבקינן רובו דעובר דבהמה ואזלינן בתר אבר

בעי רבא

כרכו בסיב מהו

בטליתו מהו

בשליתו מהו

בשליתו

אורחיה הוא

אלא

בשליא אחרת מהו

כרכתו ואחזתו והוציאתו מהו

היכי דמי

אי דנפק דרך רישיה פטרתיה

אלא דנפק דרך מרגלותיו

בלעתהו חולדה והוציאתו מהו

הוציאתו

הא אפיקתיה

אלא

בלעתו והוציאתו והכניסתו והקיאתו ויצא מאליו מהו

הדביק שני רחמים ויצא מזה ונכנס לזה מהו

דידיה פטר דלאו דידיה לא פטר

או דלמא דלאו דידיה נמי פטר

תיקו

בעי רב אחא

נפתחו כותלי בית הרחם מהו

אויר רחם מקדיש והאיכא או דלמא נגיעת רחם מקדשה והא ליכא

בעי מר בר רב אשי

נעקרו כותלי בית הרחם מהו

נעקרו

ליתנהו

אלא

נעקרו ותלו ליה בצואריה מאי

במקומן מקדשי שלא במקומן לא מקדשי או דלמא שלא במקומן נמי מקדשי

בעי מיניה ר' ירמיה מר' זירא

נגממו כותלי בית הרחם מהו

א"ל

קא נגעת בבעיא דאיבעיא לן

דבעי ר' זירא ואמרי לה בעא מיניה ר' זירא מרבי אסי

עומד מרובה על הפרוץ ויצא דרך פרוץ

פרוץ מרובה על העומד ויצא דרך עומד מאי

עד כאן לא איבעיא ליה אלא פרוץ מרובה על העומד דאיכא עומד בעולם אבל נגממו לא קא מיבעיא ליה: