חולין 140

<big><strong>מתני׳</strong></big> בהמה שמת עוברה בתוך מעיה והושיט הרועה את ידו ונגע בו בין בבהמה טמאה בין בבהמה טהורה טהור

ר' יוסי הגלילי אומר

בטמאה טמא ובטהורה טהור:

<big><strong>גמ׳</strong></big> מאי טעמא דתנא קמא

אמר רב חסדא

קל וחומר אם הועילה אמו להתירו באכילה לא תועיל לו לטהוריה מידי נבלה

אשכחן בהמה טהורה בהמה טמאה מנלן

אמר קרא

(ויקרא יא, לט) וכי ימות מן הבהמה זו בהמה טמאה אשר היא לכם לאכלה זו בהמה טהורה איתקש בהמה טמאה לבהמה טהורה מה בהמה טהורה עוברה טהור אף בהמה טמאה עוברה טהור

ור' יוסי הגלילי מאי טעמא

אמר ר' יצחק

דאמר קרא (ויקרא יא, כז) וכל הולך על כפיו בכל החיה ההולכת וגו' מהלכי כפים בחיה טמאתי לך

אלא מעתה קלוט במעי פרה ליטמא דמהלכי כפים בחיה הוא

מהלכי כפים במהלכי ארבע והאי מהלכי ארבע במהלכי שמנה הוא

פרה במעי גמל לא תטמא דמהלכי שמנה במהלכי ארבע הוא

הולך וכל הולך לרבות פרה במעי גמל

קלוט במעי קלוטה ליטמא דמהלכי ארבע במהלכי ארבע הוא

להכי אהני ק"ו דרב חסדא

מתקיף לה רב אחדבוי בר אמי

חזיר במעי חזירתא לא ליטמא דמהלכי שמנה במהלכי שמנה הוא

אלא אמר רב נחמן בר יצחק מהכא

(ויקרא ה, א) נפש כי תגע בכל טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא וכי נבלת בהמה טמאה מטמאה ובטהורה לא מטמאה

אלא איזה זה זה עובר שבטמאה טמא ובטהורה טהור

ומאחר דנפקא ליה מדרב נחמן בר יצחק דרבי יצחק ל"ל

אי לאו דר' יצחק הוה אמינא

כוליה לכדרבי הוא דאתא קמ"ל

תניא אמר ר' יונתן

נמתי לו לבן עזאי למדנו נבלת בהמה טהורה שמטמאה ונבלת בהמה טמאה שמטמאה נבלת חיה טמאה שמטמאה

נבלת חיה טהורה לא למדנו מנין

נם לי

כל הולך על כפיו בכל החיה ההולכת

נמתי לו

וכי נאמר וכל חיה

והלא לא נאמר אלא

בכל החיה למהלכי כפים בחיה הוא דאתא

נם לי

ומה ישמעאל אומר בדבר הזה

נמתי לו

(ויקרא יא, לט) וכי ימות מן הבהמה זו בהמה טמאה אשר היא לכם לאכלה זו בהמה טהורה

למדנו

חיה בכלל בהמה ובהמה בכלל חיה

חיה טהורה בכלל בהמה טהורה חיה טמאה בכלל בהמה טמאה