חולין 149

בשחיטה יבישתא ודלא כרבי שמעון

מאן תנא

עבר בנהר הוכשר הלך לבית הקברות נטמא

אמר רבי יוחנן

רבי יוסי הגלילי היא

דתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי יוסי הגלילי

מטמא טומאת אוכלים וצריך הכשר

וחכמים אומרים

אינו מטמא טומאת אוכלין מפני שהוא חי וכל שהוא חי אינו מטמא טומאת אוכלין

ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דאמר רבי יוחנן

רבי יוסי הגלילי וב"ש אמרו דבר אחד

רבי יוסי הגלילי הא דאמרן ב"ש דתנן

דגים מאימתי מקבלין טומאה

ב"ש אומרים

משיצודו וב"ה אומרים

משימותו רבי עקיבא אומר

משעה שאין יכולין לחיות

מאי בינייהו

אמר רבי יוחנן

דג מקרטע איכא בינייהו

בעי רב חסדא

נולדו בדגים סימני טרפה מהו

תיבעי למ"ד טרפה חיה ותיבעי למ"ד טרפה אינה חיה

תיבעי למ"ד טרפה חיה

בהמה הוא דנפישא חיותה אבל דגים דלא נפישא חיותייהו לא

או דילמא אפי' למ"ד טרפה אינה חיה הני מילי בהמה דיש במינה שחיטה אבל דגים דאין במינן שחיטה (אימא) לא

תיקו

הטילה נפל רבי יוחנן אמר

חלבו כחלב בהמה ורבי שמעון בן לקיש אמר

חלבו כחלב חיה

רבי יוחנן אמר

חלבו כחלב בהמה אוירא גרים רבי שמעון בן לקיש אמר

חלבו כחלב חיה חדשים גרמי

איכא דאמרי

כל היכא דלא כלו לו חדשיו לא כלום הוא

כי פליגי היכא דהושיט ידו למעי בהמה ותלש חלב של בן ט' חי ואכל

רבי יוחנן אמר

חלבו כחלב בהמה חדשים גרמי רבי שמעון בן לקיש אמר

חלבו כחלב חיה חדשים ואוירא גרמי

איתיביה ר' יוחנן לרבי שמעון בן לקיש

מה חלב ושתי כליות האמורות באשם מוצא מכלל שליל אף כל מוצא מכלל שליל

בשלמא לדידי היינו דאיצטריך קרא למעוטי אלא לדידך אמאי איצטריך

אמר ליה

טעמא דידי נמי מהכא

ואיכא דאמרי איתיביה רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן

מה חלב ושתי כליות האמורות באשם מוצא מכלל שליל אף כל מוצא מכלל שליל

בשלמא לדידי משום הכי מיעטיה רחמנא אלא לדידך ליקרב

א"ל

מידי דהוה אמחוסר זמן

אמר רבי אמי

השוחט את הטרפה ומצא בה בן ט' חי לדברי האוסר מתיר לדברי המתיר אוסר

רבא אמר

לדברי המתיר נמי מותר ד' סימנין אכשר ביה רחמנא

אמר רב חסדא השוחט את הטרפה ומצא בה בן ט' חי