חולין 160

קמא מיקטל קטליה שני מתקבל בפנים הוא כרת נמי ליחייב

חולין בפנים שניהם פסולין והשני סופג את הארבעים

מכדי שמעינן ליה לרבי שמעון דאמר

שחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה קמא מיקטל קטליה שני אמאי סופג את הארבעים

קדשים בפנים הראשון כשר ופטור והשני סופג את הארבעי' ופסול

מכדי שמעינן ליה לרבי שמעון דאמר

שחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה שחיטת קדשים נמי שחיטה שאינה ראויה היא דכמה דלא זריק דם לא מישתרי בשר שני אמאי סופג את הארבעים ופסול

אלא שמע מינה דלא כרבי שמעון

פשיטא דהכי איתא

שחיטת קדשים איצטריכא ליה

סלקא דעתך אמינא

שחיטת קדשים שחיטה ראויה היא דהא אי נחר וזריק דם לא מישתרי בשר וכי שחט מישתרי בשר ושחיטה ראויה היא קמ"ל

ולילקי נמי משום לאו דמחוסר זמן דתניא

מנין לכל הפסולין שבשור ושבשה שהוא בלא ירצה

ת"ל

(ויקרא כב, כג) ושור ושה שרוע וקלוט וגו' לימד על הפסולין שבשור ושבשה שהוא בלא ירצה

כי קא חשיב לאוי דאותו ואת בנו לאוי נוכראי לא קא חשיב

ולא

והא קדשים בחוץ דלאוי נוכראי נינהו וקא חשיב

דקתני

קדשים בחוץ הראשון חייב כרת ושניהם סופגין את הארבעים

בשלמא שני משום לאו דאותו ואת בנו אלא ראשון אמאי סופג לאו משום לאו דשחוטי חוץ

כל היכא דליכא לאו דאותו ואת בנו חשיב לאוי נוכראי וכל היכא דאיכא לאו דאותו ואת בנו לא חשיב לאוי נוכראי

רבי זירא אמר

הנח למחוסר זמן דהכתוב