חולין 161

נתקו לעשה מאי טעמא

דאמר קרא

(ויקרא כב, כז) מיום השמיני והלאה ירצה מיום השמיני אין מעיקרא לא לאו הבא מכלל עשה עשה

והא מיבעיא ליה לכדרבי אפטוריקי

דרבי אפטוריקי רמי כתיב

(ויקרא כב, כז) והיה שבעת ימים תחת אמו הא לילה חזי וכתיב

מיום השמיני והלאה ירצה מיום השמיני והלאה אין לילה לא

הא כיצד

לילה לקדושה יום להרצאה

כתיב קרא אחרינא

(שמות כב, כט) כן תעשה לשורך לצאנך

אמר רב המנונא

אומר היה רבי שמעון אין אותו ואת בנו נוהג בקדשים מאי טעמא

כיון דאמר רבי שמעון

שחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה שחיטת קדשים נמי שחיטה שאינה ראויה היא

מתיב רבא

אותו ואת בנו קדשים בחוץ ר' שמעון אומר

שני בלא תעשה

שהיה רבי שמעון אומר

כל הראוי לבא לאחר זמן הרי הוא בלא תעשה ואין בו כרת

וחכמים אומרים

כל שאין בו כרת אינו בלא תעשה

וקשיא לן

קדשים בחוץ שני בלא תעשה

קמא מיקטל קטל שני מקבל בפנים הוא כרת נמי ליחייב

ואמר רבא ואמרי לה כדי

חסורי מיחסרא והכי קתני

קדשים שניהם בחוץ לרבנן ראשון ענוש כרת שני פסול ופטור מלאו דשחוטי חוץ

לרבי שמעון שניהם ענושים כרת

אחד בחוץ ואחד בפנים לרבנן ראשון ענוש כרת שני פסול ופטור

לרבי שמעון שני כשר

אחד בפנים ואחד בחוץ לרבנן ראשון כשר ופטור שני פסול ופטור

לרבי שמעון שני בלא תעשה

ואי סלקא דעתך

אין אותו ואת בנו נוהג בקדשים שני אמאי בלא תעשה ותו לא

כרת נמי ליחייב

אלא אמר רבא הכי קא אמר רב המנונא

אין מלקות אותו ואת בנו נוהג בקדשים

כיון דכמה דלא זריק דם לא מישתרי בשר מעידנא דקא שחיט הואי התראת ספק והתראת ספק לא שמה התראה

ואזדא רבא לטעמיה דאמר רבא

היא חולין ובנה שלמים שחט חולין ואח"כ שחט שלמים פטור

שלמים ואח"כ חולין חייב

ואמר רבא

היא חולין ובנה עולה לא מיבעיא שחט חולין ואח"כ שחט עולה דפטור