חולין 176

ונסורת של חרשין דקה וסיד וחרסית לבנה ומגופה שכתשן

ת"ל

וכסהו

יכול שאני מרבה אף זבל הגס וחול הגס ושחיקת כלי מתכות ולבנה ומגופה שלא כתשן וקמח וסובין ומורסן

ת"ל

בעפר

ומה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו

אחר שריבה הכתוב ומיעט מרבה אני את אלו שהן מין עפר ומוציא אני את אלו שאין מין עפר

אימא

וכסהו כלל עפר פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט עפר אין מידי אחרינא לא

אמר רב מרי

משום דהוה כלל הצריך לפרט וכל כלל הצריך לפרט אין דנין אותו בכלל ופרט

דרש רב נחמן בר רב חסדא

אין מכסים אלא בדבר שזורעין בו ומצמיח

אמר רבא

האי בורכא

א"ל רב נחמן בר יצחק לרבא

מאי בורכתיה

אנא אמריתה ניהליה ומהא מתניתא אמריתה ניהליה

היה מהלך במדבר ואין לו אפר לכסות שוחק דינר זהב ומכסה

היה מהלך בספינה ואין לו עפר לכסות שורף טליתו ומכסה

בשלמא שורף טליתו ומכסה אשכחן אפר דאיקרי עפר אלא דינר זהב מנלן

אמר ר' זירא

(איוב כח, ו) ועפרות זהב לו

תנו רבנן

אין מכסין אלא בעפר דברי בית שמאי ובית הלל אומרים

מצינו אפר שקרוי עפר שנאמר

(במדבר יט, יז) ולקחו לטמא מעפר שריפת [וגו']

ובית שמאי עפר שריפה איקרי עפר סתמא לא איקרי

תנא

הוסיפו עליהן השחור והכחול ונקרת פיסולין ויש אומרים

אף הזרניך

אמר רבא

בשכר שאמר אברהם אבינו (בראשית יח, כז) ואנכי עפר ואפר זכו בניו לשתי מצות אפר פרה ועפר סוטה

וליחשוב נמי עפר כסוי הדם

התם הכשר מצוה איכא הנאה ליכא

ואמר רבא

בשכר שאמר אברהם אבינו