חולין 195

בביצת אפרוח אבל טמאה לא

איתיביה

ביצים טהורות ששלקן עם ביצים טמאות

אם יש בהן בנותן טעם כולן אסורות

הכא נמי בביצת אפרוח

ואמאי קרי לה טמאה

כיון דאית בה אפרוח קרי לה טמאה

והא מדקתני סיפא

ביצים ששלקן ונמצא אפרוח באחת מהן אם יש בהן בנותן טעם כולן אסורות מכלל דרישא דלית בה אפרוח עסקינן

פירושי קא מפרש ביצים טהורות ששלקן עם ביצים טמאות אם יש בהן בנותן טעם כולן אסורות כיצד כגון ששלקן ונמצא אפרוח באחת מהן

ה"נ מסתברא דאי ס"ד

רישא דלית בה אפרוח השתא דלית בה אפרוח אסורה דאית בה אפרוח מיבעיא

אי משום הא לא איריא תנא סיפא לגלויי רישא שלא תאמר

רישא דאית בה אפרוח אבל לית בה אפרוח שריא תנא סיפא דאית בה אפרוח מכלל דרישא דלית בה אפרוח ואפילו הכי אסירא

ההוא כזיתא תרבא דנפל בדיקולא דבשרא סבר רב אסי לשעוריה במאי דבלע דיקולא

אמרי ליה רבנן לרב אשי

אטו דהיתרא בלע דאיסורא לא בלע

ההוא פלגא דזיתא דתרבא דנפל בדיקולא דבשרא סבר מר בר רב אשי לשעוריה בתלתין פלגי דזיתא

אמר ליה אבוה

לאו אמינא לך לא תזלזל בשיעורין דרבנן

ועוד האמר ר' יוחנן

חצי שיעור אסור מן התורה

אמר רב שמן בר אבא אמר רב אידי בר אידי בר גרשם אמר לוי בר פרטא אמר רבי נחום אמר רבי ביריים משום זקן אחד ורבי יעקב שמיה דבי נשיאה אמרו

ביצה בס' אסורה בס' ואחת מותרת

אמר רבי זירא לרב שמן בר אבא

ראה שאתה מטיל בה גבול היתר שהרי שני גדולי הדור לא פירשו את הדבר

רבי יעקב בר אידי ורבי שמואל בר נחמני תרוייהו משמיה דרבי יהושע בן לוי אמרי

ביצה בס' אסורה בס' ואחת מותרת

ואיבעיא להו

בס' ואחת בהדי דידה או דילמא לבר מינה ולא פשיט ומר פשיט לה מפשט

אתמר אמר רבי חלבו אמר רב הונא

ביצה בס' והיא אסורה בס' ואחת והיא מותרת

ההוא דאתא לקמיה דר"ג בר רבי א"ל

אבא לא שיער בארבעים ושבע ואני אשער בארבעים וחמש

ההוא דאתא לקמיה דר"ש בר רבי א"ל

אבא לא שיער במ"ה ואני אשער במ"ג

ההוא דאתא לקמיה דר' חייא א"ל

כלום יש שלשים

טעמא דליכא שלשים הא איכא שלשים משערין

אמר ר' חנינא

גוזמא

אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יהושע בן לוי משום בר קפרא

כל איסורין שבתורה בס'

אמר לפניו ר' שמואל בר רב יצחק

רבי אתה אומר כן

הכי אמר רב אסי אמר ר' יהושע בן לוי משום בר קפרא

כל איסורין שבתורה במאה

ושניהם לא למדוה אלא מזרוע בשלה דכתיב

(במדבר ו, יט) ולקח הכהן את הזרוע בשלה וגו' ותניא

בשלה