חולין 198

לא במאה

והא מדרישא במאה הוי סיפא בששים

דקתני רישא

להחמיר מין ומינו כיצד שאור של חטין שנפל לעיסת חטין ויש בו כדי לחמץ בין יש בו כדי להעלות במאה ואחד בין אין בו כדי להעלות במאה ואחד אסור

אין בו להעלות במאה ואחד בין שיש בו כדי לחמץ בין אין בו כדי לחמץ אסור רישא וסיפא במאה

לא רישא במאה וחד וסיפא במאה

וכי יש בו כדי לחמץ במאה וחד אמאי לא בטיל

אישתיק

אמר ליה

דלמא שאני שאור דחימוצו קשה

אמר ליה

אדכרתן מילתא דאמר רבי יוסי בר' חנינא

לא כל השיעורין שוין שהרי ציר שיעורו קרוב למאתים

דתנן דג טמא צירו אסור

רבי יהודה אומר

רביעית בסאתים

והאמר רבי יהודה מין במינו לא בטיל

שאני ציר דזיעה בעלמא הוא:

כיצד משערינן:

אמר רב הונא

כבשר בראשי לפתות

מתני' דלא כהאי תנא דתניא רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר

אין בגידין בנותן טעם

ההוא דאתא לקמיה דרבי חנינא הוה יתיב רבי יהודה בר זבינא אבבא כי נפק אמר ליה

מאי אמר לך

אמר ליה

שריא ניהליה

אמר ליה

הדר עייליה לקמיה

אמר

מאן האי דקא מצער לי

זיל אימא ליה למאן דיתיב אבבא

אין בגידין בנותן טעם

כי אתו לקמיה דרבי אמי משדר להו לקמיה דרבי יצחק בן חלוב דמורי בה להיתירא משום דרבי יהושע בן לוי וליה לא סבירא ליה

והלכתא

אין בגידין בנותן טעם:

גיד הנשה שנתבשל:

וליבטול ברובא