חולין 220

טלית שאולה כל שלשים יום פטורה מן הציצית

אדהכי אייתוה לההוא גברא דלא הוה מוקר אבוה ואמיה כפתוהו

אמר להו

שבקוהו דתניא

כל מצות עשה שמתן שכרה בצדה אין בית דין שלמטה מוזהרין עליה

אמר ליה

חזינא לך דחריפת טובא

אמר ליה אי הוית באתריה דרב יהודה אחוינא לך חורפאי

אמר ליה אביי לרב ספרא

כי סלקת להתם בעי מינייהו כבדא מה אתון ביה

כי סליק אשכחיה לרב זריקא אמר ליה

אנא שלקי ליה לרבי אמי ואכל

כי אתא לגביה אמר ליה

למיסר נפשה לא קא מיבעיא לי כי קמבעיא לי למיסר חבירתה

מ"ש למיסר נפשה דלא מיבעיא לך דתנן

אינה נאסרת למיסר חבירתה נמי לא תבעי לך דתנן

הכבד אוסרת ואינה נאסרת מפני שהיא פולטת ואינה בולעת

אמר ליה

דילמא התם בכבדא דאיסורא