חולין 223

דאגב חורפיה בלע אבל קישות גריר לבי פסקיה ואכיל

קילחי דליפתא שרי דסילקא אסירי

ואי פתך בהו דליפתא שפיר דמי

עא מיניה רב דימי מרב נחמן

מהו לאנוחי כדא דמלחא גבי כדא דכמכא

אמר ליה

אסור

דחלא מאי

אמר ליה

שרי

ומאי שנא

לכי תיכול עלה כורא דמלחא

מאי טעמא האי איתיה איסורא בעיניה

והאי ליתיה איסורא בעיניה ההוא בר גוזלא דנפל לכדא דכמכא שרייה רב חיננא בריה דרבא מפשרוניא

אמר רבא

מאן חכים למישרי כי האי גוונא אי לאו רב חיננא בריה דרבא מפשרוניא

קסבר

כי אמר שמואל מליח הרי הוא כרותח הני מילי היכא דאינו נאכל מחמת מלחו אבל האי כותחא הרי נאכל מחמת מלחו

והני מילי חי אבל צלי בעי קליפה

ואי אית ביה פילי כוליה אסור ואי מתבל בתבלין כוליה אסור

אמר רב נחמן אמר שמואל

ככר שחתך עליה בשר אסור לאכלה

והני מילי דאסמיק והני מילי דאבריה והני מילי דאסמכיה אבל קלישתא לית לן בה

שמואל שדי ליה לכלביה רב הונא יהיב ליה לשמעיה

מה נפשך אי שרי לכולי עלמא שרי אי אסור לכולי עלמא אסור

שאני רב הונא דאנינא דעתיה

רבא אכיל ליה וקרי ליה חמר בשר

אמר רב נחמן אמר שמואל

אין מניחין כלי תחת בשר עד שיכלה כל מראה אדמומית שבו

מנא ידעינן

מר זוטרא משמיה דרב פפא אמר

משתעלה תימרתו

מתקיף לה רב אשי

ודלמא תתאה מטא עילאה לא מטא

אלא אמר רב אשי

לית ליה תקנתא אלא משדא ביה תרתי גללי מלחא