חולין 222

שפיד כבדא עילוי בשרא אמר

כמה יהיר האי מרבנן

אימר דאמור רבנן דיעבד לכתחלה מי אמור

ואי איכא בי דוגי בשרא עילוי כבדא נמי אסיר

ומ"ש מדמא דבשרא

דמא דבשרא שכן דמא דכבדא קפי

אמר רב נחמן אמר שמואל

סכין ששחט בה אסור לחתוך בה רותח

צונן אמרי לה

בעיא הדחה ואמרי לה

לא בעיא הדחה

אמר רב יהודה אמר שמואל

קערה שמלח בה בשר אסור לאכול בה רותח

ושמואל לטעמיה דאמר שמואל

מליח הרי הוא כרותח וכבוש הרי הוא כמבושל

כי אתא רבין א"ר יוחנן מליח אינו כרותח וכבוש אינו כמבושל אמר אביי

הא דרבין ליתא דההיא פינכא דהוה בי ר' אמי דמלח ביה בשרא ותבריה

מכדי רבי אמי תלמיד דר' יוחנן הוה מאי טעמא תבריה

לאו משום דשמיעא ליה מיניה דר' יוחנן דאמר

מליח הרי הוא כרותח

יתיב רב כהנא אחוה דרב יהודה קמיה דרב הונא ויתיב וקאמר

קערה שמלח בה בשר אסור לאכול בה רותח וצנון שחתכו בסכין מותר לאכלו בכותח

מאי טעמא

אמר אביי

האי היתרא בלע והאי איסורא בלע א"ל רבא

כי בלע היתרא מאי הוי

סוף סוף האי היתרא דאתי לידי איסורא הוא דאיסורא קאכיל

אלא אמר רבא

האי אפשר למטעמיה והאי לא אפשר למטעמיה

א"ל רב פפא לרבא

וליטעמיה קפילא ארמאה מי לא תנן קדרה שבישל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בשל בנותן טעם

בשל בה תרומה לא יבשל בה חולין ואם בשל בנותן טעם ואמרינן

בשלמא תרומה טעים לה כהן אלא בשר בחלב מאן טעים לה

ואמר לן ליטעמיה קפילא

ה"נ ליטעמיה קפילא

ה"נ כי קאמינא דליכא קפילא:

איתמר דגים שעלו בקערה רב אמר

אסור לאכלן בכותח ושמואל אמר

מותר לאכלן בכותח

רב אמר אסור נותן טעם הוא ושמואל אמר מותר נותן טעם בר נ"ט הוא

והא דרב לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר

דרב איקלע לבי רב שימי בר חייא בר בריה חש בעיניו עבדו ליה שייפא בצעא

בתר הכי רמו ליה בשולא בגווה טעים ליה טעמא דשייפא אמר

יהיב טעמא כולי האי

ולא היא שאני התם דנפיש מררה טפי

רבי אלעזר הוה קאים קמיה דמר שמואל אייתו לקמיה דגים שעלו בקערה וקא אכיל בכותח יהיב ליה ולא אכל

א"ל

לרבך יהיבי ליה ואכל ואת לא אכלת

אתא לקמיה דרב א"ל

הדר ביה מר משמעתיה

א"ל

חס ליה לזרעיה דאבא בר אבא דליספי לי

מידי ולא סבירא לי רב הונא ורב חייא בר אשי הוו יתבי חד בהאי גיסא דמברא דסורא וחד בהאי גיסא דמברא

למר אייתו ליה דגים שעלו בקערה ואכל בכותח למר אייתו ליה תאנים וענבים בתוך הסעודה ואכל ולא בריך

מר א"ל לחבריה

יתמא

עבד רבך הכי

ומר א"ל לחבריה

יתמא

עבד רבך הכי

מר א"ל לחבריה

אנא כשמואל סבירא לי ומר א"ל לחבריה

אנא כר' חייא סבירא לי

דתני ר' חייא

פת פוטרת כל מיני מאכל ויין פוטר כל מיני משקין

אמר חזקיה משום אביי הלכתא

דגים שעלו בקערה מותר לאוכלן בכותח צנון שחתכו בסכין שחתך בה בשר אסור לאוכלו בכותח

וה"מ צנון