חולין 259:1

מתני׳ <big><strong>הזרוע</strong></big> והלחיים והקבה נוהגין בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין אבל לא במוקדשין

שהיה בדין

ומה אם החולין שאינן חייבים בחזה ושוק חייבים במתנות

קדשים שחייבים בחזה ושוק אינו דין שחייבים במתנות

ת"ל

(ויקרא ז, לד) ואתן אותם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם אין לו אלא מה שאמור בענין

כל הקדשים שקדם מום קבוע להקדשן ונפדו חייבין בבכורה ובמתנות ויוצאין לחולין להגזז ולהעבד וולדן וחלבן מותר לאחר פדיונן והשוחטן בחוץ פטור ואין עושין תמורה ואם מתו יפדו

חוץ מן הבכור ומן המעשר

כל שקדם הקדשן את מומן או מום עובר קודם להקדשן ולאחר מכאן נולד להם מום קבוע ונפדו פטורין מן הבכורה ומן המתנות ואינן יוצאין לחולין להגזז ולהעבד וולדן וחלבן אסור לאחר פדיונן והשוחטן בחוץ חייב ועושין תמורה ואם מתו יקברו:

<big><strong>גמ׳</strong></big> טעמא דכתב רחמנא אותם הא לאו הכי הוה אמינא קדשים חייבין במתנות

איכא למיפרך

מה לחולין שכן חייבין בבכורה

תיתי מזכרים

מה לזכרים שכן חייבין בראשית הגז

מתיישים

מה לתיישים שכן נכנסין לדיר להתעשר

מזקנים

מה לזקנים שכן נכנסו לדיר להתעשר

מלקוח ויתום

מה ללקוח ויתום שכן נכנסין במינן לדיר להתעשר

במינן קאמרת

קדשים נמי במינן נכנסין לדיר להתעשר

ויהיו חולין חייבין בחזה ושוק מקל וחומר

ומה קדשים שאין חייבים במתנות חייבין בחזה ושוק חולין שחייבין במתנות אינו דין שחייבין בחזה ושוק

אמר קרא

(דברים יח, ג) וזה יהיה משפט הכהנים זה אין מידי אחרינא לא

אלא טעמא דכתב רחמנא זה הא לאו הכי הוה אמינא

חולין חייבין בחזה ושוק

והא בעי תנופה היכא לינופינהו

אי אבראי (ויקרא ז, ל) לפני ה' כתיב