חולין 260

אי אגואי קא מעייל חולין לעזרה

הלכך לא אפשר

אלא זה למה לי

לכדרב חסדא דאמר רב חסדא

המזיק מתנות כהונה או שאכלן פטור מלשלם

גופא אמר רב חסדא

המזיק מתנות כהונה או שאכלן פטור מלשלם

מאי טעמא

איבעית אימא

דכתיב זה ואיבעית אימא

משום דהו"ל ממון שאין לו תובעים

מיתיבי

(דברים יח, ג) וזה יהיה משפט הכהנים מלמד שהמתנות דין

למאי הלכתא לאו להוציאן בדיינין

לא לחולקן בדיינין וכדרב שמואל בר נחמני

דאמר רב שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן

מנין שאין נותנין מתנה לכהן ע"ה שנאמר (דברי הימים ב לא, ד) ויאמר לעם ליושבי ירושלים לתת מנת לכהנים וללוים למען יחזקו בתורת ה' כל המחזיק בתורת ה' יש לו מנת

ושאינו מחזיק בתורת ה' אין לו מנת

ת"ש ר' יהודה בן בתירא אומר

משפט מלמד שהמתנות דין

יכול אפי' חזה ושוק דין

ת"ל

זה

למאי

אילימא לחולקו בדיינין אטו חזה ושוק לאו בדיינין מיחלקו

אלא לאו להוציא בדיינין

הכא במאי עסקינן דאתו לידיה

אי דאתו לידיה מאי למימרא

דאתו לידיה בטבלייהו וקסבר האי תנא

מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמיין

תא שמע

בעל הבית שהיה עובר ממקום למקום וצריך ליטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני נוטל ולכשיחזור ישלם דברי רבי אליעזר

אמר רב חסדא

מדת חסידות שנו כאן

אמר רבא

תנא תני ישלם ואת אמרת מדת חסידות שנו כאן

ועוד מדרבי אליעזר ליקום וליתוב

אלא מסיפא

וחכמים אומרים

עני היה באותה שעה טעמא דעני הא עשיר משלם אמאי

ליהוי כמזיק מתנות כהונה או שאכלן

אמר רב חסדא

מדת חסידות שנו כאן

תא שמע

מנין לבעל הבית שאכל פירותיו טבלין וכן לוי שאכל מעשרותיו טבלים מנין שפטור מן התשלומין ת"ל (ויקרא כב, טו) ולא יחללו את קדשי בני ישראל אשר ירימו אין לך בהן אלא משעת הרמה ואילך הא משעת הרמה ואילך מיהא משלם אמאי

ליהוי כמזיק מתנות כהונה או שאכלן

הכא נמי