חולין 261

דאתו לידיה בטבלייהו וקסבר האי תנא

מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמיין

תא שמע

הרי שאנסו בית המלך גרנו אם בחובו חייב לעשר אם באנפרות פטור מלעשר

שאני התם דקא משתרשי ליה

תא שמע

אמר לו מכור לי בני מעיה של פרה והיה בהן מתנות כהונה נותנן לכהן ואינו מנכה לו מן הדמים

לקח הימנו במשקל נותנן לכהן ומנכה לו מן הדמים

אמאי

ליהוי כמזיק מתנות כהונה או שאכלן

שאני התם דאיתנהו בעיניהו

ת"ש

תשעה נכסי כהן תרומה ותרומת מעשר וחלה ראשית הגז ומתנות והדמאי והבכורים והקרן והחומש

למאי

לאו להוציאן בדיינין

לא לכדתנן

למה אמרו נכסי כהן שקונה בהן עבדים וקרקעות ובהמה טמאה ובעל חוב נוטלן בחובו ואשה בכתובתה וספר תורה

ההוא ליואה דהוה חטף מתנתא

אתו אמרו ליה לרב

אמר להו

לא מסתייה דלא שקלינן מיניה אלא מיחטף נמי חטיף

ורב אי איקרו עם משקל נמי לשקול מינייהו

אי לא איקרו עם רחמנא פטרינהו

מספקא ליה אי איקרו עם אי לא איקרו עם

יתיב רב פפא וקאמר לה להא שמעתא

איתיביה רב אידי בר אבין לרב פפא ארבע מתנות עניים שבכרם

הפרט והעוללות והשכחה והפאה

ושלש שבתבואה

הלקט והשכחה והפאה

שנים שבאילן

השכחה והפאה

כולן אין בהם טובת הנאה לבעלים ואפילו עני שבישראל מוציאין מידו

מעשר עני המתחלק בתוך ביתו יש בו טובת הנאה לבעלים ואפי' עני שבישראל מוציאין אותו מידו

ושאר מתנות כהונה כגון הזרוע והלחיים והקבה אין מוציאין אותן (מידו) לא מכהן לכהן ולא מלוי ללוי

ארבע מתנות שבכרם

הפרט והעוללות והשכחה והפאה דכתיב

(ויקרא יט, י) וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט וכתיב

(דברים כד, כא) כי תבצור כרמך לא תעולל אחריך אמר ר' לוי

אחריך זו שכחה פאה גמר אחריך אחריך מזית דכתיב

(דברים כד, כ) כי תחבוט זיתך לא תפאר אחריך ותנא דבי ר' ישמעאל

שלא תטול תפארתו ממנו

שלשה שבתבואה

הלקט