חולין 262

השכחה והפאה דכתיב (ויקרא כג, כב) ובקוצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקוצרך ולקט קצירך וגו'

(דברים כד, יט) כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה

שנים שבאילן

השכחה והפאה דכתיב (דברים כד, כ) כי תחבוט זיתך לא תפאר אחריך ותנא דבי ר' ישמעאל

שלא תטול תפארתו ממנו

אחריך זה שכחה

וכולן אין בהן טובת הנאה לבעלים

מאי טעמא

עזיבה כתיבא בהו

ואפי' עני שבישראל מוציאין אותו מידו דכתיב ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם להזהיר עני על שלו

ומעשר עני המתחלק בתוך הבית יש בו טובת הנאה לבעלים

מאי טעמא

נתינה כתיבא ביה

ואפי' עני שבישראל מוציאין אותו מידו דאמר ר' אילעא

גמר לגר לגר מהתם מה להלן מוזהר עני על שלו אף כאן מוזהר עני על שלו

ושאר מתנות כהונה כגון הזרוע והלחיים והקבה אין מוציאין אותן לא מכהן לכהן ולא מלוי ללוי הא מלוי לכהן מוציאין אלמא איקרו עם

כגון הזרוע ולא זרוע ומאי ניהו מעשר ראשון

מעשר ראשון דלוי הוא

כרבי אלעזר בן עזריה דתניא

תרומה לכהן מעשר ראשון ללוי דברי ר' עקיבא

ר' אלעזר בן עזריה אומר

אף לכהן

אימר דאמר ר' אלעזר בן עזריה אף לכהן לכהן ולא ללוי מי אמר

אין לבתר דקנסינהו עזרא

אימר דקנסינהו עזרא דלא יהבינן להו משקל מינייהו מי אמר

אלא כגון זרוע ולא זרוע ומאי ניהו ראשית הגז

ת"ש זה הכלל

כל דבר שהוא בקדושה כגון תרומה ותרומת מעשר וחלה מוציאין אותן מידם

וכל דבר שאינו בקדושה כגון הזרוע והלחיים והקבה אין מוציאין אותו מידם

כגון זרוע ולא זרוע ומאי ניהו מעשר ראשון ולבתר דקנסינהו עזרא

ת"ש

השוחט לכהן ולעובד כוכבים פטור מן המתנות

הא ללוי ולישראל חייב

לא תימא

הא ללוי ולישראל חייב אלא אימא

הא לישראל חייב

אבל ללוי מאי פטור

אי הכי ליתני השוחט ללוי ולעובד כוכבים פטור מן המתנות

ועוד הא תניא

השוחט לכהן ולעובד כוכבים פטור מן המתנות ללוי ולישראל חייב תיובתא דרב

אמר לך רב

תנאי היא דתניא

(ויקרא טז, לג) וכפר את מקדש הקדש זה לפני ולפנים אהל מועד זה היכל מזבח כמשמעו יכפר אלו עזרות כהנים כמשמעו עם הקהל אלו ישראל יכפר אלו הלוים

ותניא אידך

יכפר אלו עבדים מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר איקרו עם ומר סבר לא איקרו עם

ורב אי סבירא ליה כהאי תנא לימא ואי סבירא ליה כהאי תנא לימא

מספקא ליה אי כהאי תנא אי כהאי תנא

דרש מרימר

הלכתא כוותיה דרב והלכתא כוותיה דרב חסדא

עולא הוה יהיב מתנתא לכהנתא

איתיביה רבא לעולא

מנחת כהנת נאכלת מנחת כהן אינה נאכלת

ואי אמרת כהן ואפילו כהנת והכתיב (ויקרא ו, טז) וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל

אמר ליה

רבי