חולין 40

אבל למ"ד

יש שחיטה לעוף מן התורה יש עיקור

אמר ליה

אדרבה איפכא מסתברא

למאן דאמר

יש שחיטה לעוף מן התורה איכא למימר דהכי אגמריה דאין עיקור

ואפי' למאן דאמר כבהמה לענין עיקור לא ליהוי כבהמה

אלא למ"ד

אין שחיטה לעוף מן התורה אלא מדברי סופרים מהיכא גמירי לה

מבהמה כולה מילתא כבהמה

אמר רבינא אמר לי רבין בר קיסי הא דתני רמי בר יחזקאל

אין עיקור סימנין בעוף לא אמרן אלא במליקה אבל בשחיטה יש עיקור

והא"ר ירמיה אמר שמואל

כל הכשר בשחיטה כנגדו בעורף כשר במליקה

הא פסול פסול

ההוא פליגא

אמר זעירי

נשברה מפרקת ורוב בשר עמה נבלה

אמר רב חסדא אף אנן נמי תנינא

מלק בסכין מטמא בגדים אבית הבליעה

ואי אמרת טרפה הויא מליקתה זו היא שחיטתה תהני לה סכין לטהרה מידי נבלה

אמרי

התם משום דלאו שחיטה היא כלל

מאי טעמא

רב הונא אמר

מפני שהוא מחליד רבא אמר

מפני שהוא דורס

מ"ד

מפני שהוא מחליד מ"ט לא אמר מפני שהוא דורס

קסבר

מוליך ומביא במליקה כשר

ומ"ד

מפני שהוא דורס מאי טעמא לא אמר מפני שהוא מחליד

אמר לך

חלדה היכי דמי

כחולדה הדרה בעיקרי בתים דמכסיא הכא הא מיגליא

אמר רבא

אי קשיא לי הא קשיא לי וכי מתה עומד ומולק

א"ל אביי

ותקשי לך עולת העוף דבעיא שני סימנין וכי מתה עומד ומולק

אמר ליה

התם כדי לקיים בה מצות הבדלה

אי הכי עור נמי

כל המעכב בשחיטה מעכב בהבדלה וכל שאינו מעכב בשחיטה אינו מעכב בהבדלה

והא מיעוט סימנין לרבנן דלא מעכבי בשחיטה ומעכבי בהבדלה

אלא אימא

כל שישנו בשחיטה ישנו בהבדלה וכל שאינו בשחיטה אינו בהבדלה