חולין 41

מכל מקום קשיא

אמר רבא אימא

וכן הוא עושה חותך שדרה ומפרקת בלא רוב בשר

כי סליק רבי זירא אשכחיה לר' אמי דיתיב וקאמר לה להא שמעתא אמר ליה

וכי מתה עומד ומולק

(דניאל ד, טז) אשתומם כשעה חדא אמר ליה

אימא כך הוא עושה חותך שדרה ומפרקת בלא רוב בשר

תניא נמי הכי

כיצד מולקין חטאת העוף

חותך שדרה ומפרקת בלא רוב בשר עד שמגיע לוושט או לקנה

הגיע לוושט או לקנה חותך סימן אחד או רובו ורוב בשר עמו ובעולה שנים או רוב שנים

מני

אי רבנן הא אמרי

שנים דוקא

אי כר"א בר"ש האמר

רוב שנים

אימא

שנים לרבנן רוב שנים לרבי אלעזר בר"ש

ואיבעית אימא

הא והא ר' אלעזר בר"ש ומאי שנים שדומין לשנים

אמר רב יהודה אמר שמואל

נשברה מפרקת ורוב בשר עמה מטמא באהל

וא"ת

אותו מעשה דעלי מפרקת בלא רוב בשר הואי

זקנה שאני דכתיב

(שמואל א ד, יח) ויהי כהזכירו את ארון האלהים ויפול מעל הכסא אחורנית בעד יד השער ותשבר מפרקתו וימת כי זקן האיש וכבד וגו'

אמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יוחנן

קרעו כדג מטמא באהל

א"ר שמואל בר יצחק

ומגבו

אמר שמואל

עשאה גיסטרא נבלה

א"ר אלעזר

ניטל הירך וחלל שלה (ניכר) נבלה

ה"ד חלל שלה (ניכר)

אמר רבא

כל שרבוצה ונראית חסרה

תנן התם

הותזו ראשיהן אע"פ שמפרכסין טמאים כזנב הלטאה שמפרכסת

מאי הותזו

ר"ל אמר

הותזו ממש ר' אסי אמר רבי מני

כהבדלת עולת העוף

א"ל ר' ירמיה לרבי אסי

כהבדלת עולת העוף לרבנן ולא פלגיתו או דלמא כהבדלת עולת העוף לר"א בר"ש ופלגיתו

א"ל

כהבדלת עולת העוף לר"א בר"ש ופליגינן

איכא דאמרי

ר"ש בן לקיש אמר

הותזו ממש ר' אסי א"ר מני

כהבדלת עולת העוף לרבי אלעזר בר"ש ברוב שנים

מאי רבנן ומאי רבי אלעזר בר"ש

דתניא

(ויקרא ה, י) ואת השני יעשה עולה כמשפט כמשפט חטאת בהמה

אתה אומר

כמשפט חטאת בהמה או אינו אלא כמשפט חטאת העוף

כשהוא אומר והקריבו חלק הכתוב בין חטאת העוף לעולת העוף

ומה אני מקיים כמשפט כמשפט חטאת בהמה מה חטאת בהמה אינה באה