חולין 46

דאמר

מייתי ומתני מי אמרינן

איל וכבש מתנה בבריה לא מתנה

או דלמא בבריה נמי מתנה דאמר

אי בריה הוה ליהוי כוליה נדבה

תיקו

בעי רבי זירא

האומר הרי עלי לחמי תודה מן החמץ או מן המצה והביא שיאור מהו

שיאור דמאן

אי שיאור דר"מ לרבי יהודה מצה מעלייתא היא

אי דרבי יהודה לר"מ חמץ הוא

ואי דר"מ לר' מאיר מדלקי עליה חמץ הוא

אלא דרבי יהודה לרבי יהודה מאי

ספיקא הויא ונפיק ממה נפשך או דלמא בריה הוא ולא נפיק

והאמר רב הונא

האומר הרי עלי לחמי תודה מביא תודה ולחמה

וכיון דאיחייב ליה בתודה ולחמה הא לא ידע האי גברא אי חמץ הוא דליתי מצה אי מצה הוא דליתי חמץ

לא צריכא דאמר הרי עלי חלה לפטור תודתו של פלוני

סוף סוף הא לא ידע האי גברא אי חמץ הוא דליתי מצה אי מצה הוא דליתי חמץ

לא צריכא דלא אמר לפטור

מיפק גברא ידי נדרו נפיק או לא נפיק

תיקו:

<big><strong>מתני׳</strong></big> כשר בפרה פסול בעגלה כשר בעגלה פסול בפרה:

<big><strong>גמ׳</strong></big> תנו רבנן

פרה בשחיטה כשרה בעריפה פסולה

עגלה בעריפה כשרה בשחיטה פסולה

נמצאת כשר בפרה פסול בעגלה כשר בעגלה פסול בפרה

ותהא פרה כשרה בעריפה מק"ו

ומה עגלה שלא הוכשרה בשחיטה הוכשרה בעריפה פרה שהוכשרה בשחיטה אינה דין שהוכשרה בעריפה