חולין 6

בודק סכין ונותן לו ומותר לאכול משחיטתו

אבל לא בדק ונתן לו לא ישחוט ואם שחט בודק סכינו אחריו נמצאת סכינו יפה מותר לאכול משחיטתו ואם לאו אסור לאכול משחיטתו

חוץ מחרש שוטה וקטן דאפילו דיעבד נמי לא שמא ישהו שמא ידרסו ושמא יחלידו

וכולן ששחטו אהייא

אילימא אחרש שוטה וקטן עלה קאי ואם שחטו מיבעי ליה

אלא אישראל מומר

אי דבדק סכין ונותן לו הא אמרת

שוחט לכתחלה

אלא דלא בדק

אי דאיתיה לסכין ליבדקיה השתא

ואי דליתיה לסכין כי אחרים רואין אותו מאי הוי

דלמא בסכין פגומה שחיט

קשיא

רבינא אמר הכי קתני

הכל שוחטין הכל מומחין שוחטין מומחין ואע"פ שאין מוחזקין

בד"א שיודעין בו שיודע לומר הלכות שחיטה אבל אין יודעין בו שיודע לומר הלכות שחיטה לא ישחוט ואם שחט בודקין אותו אם יודע לומר הלכות שחיטה מותר לאכול משחיטתו ואם לאו אסור לאכול משחיטתו

חוץ מחרש שוטה וקטן דאפילו דיעבד נמי לא שמא ישהו שמא ידרסו ושמא יחלידו

וכולן ששחטו אהייא

אילימא אחרש שוטה וקטן עלה קאי ואם שחטו מבעי ליה

אלא אשאין מומחין בבודקין אותו סגי

דליתיה לקמן דליבדקיה

ואיכא דאמרי

רבינא אמר הכי קתני

הכל שוחטין הכל מוחזקין שוחטין מוחזקין אע"פ שאין מומחין

בד"א ששחטו לפנינו ב' וג' פעמים ולא נתעלף אבל לא שחט לפנינו ב' וג' פעמים לא ישחוט שמא יתעלף ואם שחט ואמר

ברי לי שלא נתעלפתי שחיטתו כשרה

חוץ מחרש שוטה וקטן דאפילו דיעבד נמי לא שמא ישהו שמא ידרסו ושמא יחלידו

וכולן ששחטו אהייא

אילימא אחרש שוטה וקטן עלה קאי ואם שחטו מיבעי ליה

אלא אשאין מוחזקין והאמרת

בברי לי סגי

דליתיה קמן דלישייליה

רבינא ורבה בר עולא כאביי ורבא ורב אשי לא אמרי משום דקשיא להו וכולן

כולהו כרבה בר עולא לא אמרי

להך לישנא דאמרת

הכא עיקר אדרבה התם עיקר דבקדשים קאי

להך לישנא דאמרת

התם עיקר והכא איידי דתנא טמא בחולין תנא נמי טמא במוקדשין טמא בחולין גופיה לא איצטריכא ליה חולין שנעשו על טהרת קדש לאו כקדש דמו

כולהו כרבינא לא אמרי

להך לישנא דאמר

מומחין אין שאין מומחין לא רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן

להך לישנא דאמר

מוחזקין אין שאין מוחזקין לא לעלופי לא חיישינן

רבא לא אמר כאביי כי קושייה

אביי לא אמר כרבא התם לא נגע הכא נגע

רב אשי לא אמר כתרוייהו קסבר

כותים גרי אריות הן

אביי לא אמר כרב אשי לא סבירא ליה הא דרבא

אלא רבא מאי טעמא לא אמר כשמעתיה

לדבריו דאביי קאמר וליה לא סבירא ליה:

תנו רבנן

שחיטת כותי מותרת

במה דברים אמורים כשישראל עומד על גביו אבל בא ומצאו ששחט חותך כזית ונותן לו אכלו מותר לאכול משחיטתו ואם לאו אסור לאכול משחיטתו

כיוצא בו מצא בידו