חולין 71

ס"ד אמינא

הואיל ואסירי בגיזה ועבודה דמן לבעי קבורה קמשמע לן

תנא דבי רבי ישמעאל

(במדבר כג, כד) ודם חללים ישתה פרט לדם קילוח שאינו מכשיר את הזרעים

ת"ר

השוחט והתיז דם על הדלעת רבי אומר

הוכשר רבי חייא אומר

תולין

א"ר אושעיא

מאחר שרבי אומר הוכשר ור' חייא אומר תולין אנו על מי נסמוך

באו ונסמוך על דברי ר"ש שהיה ר"ש אומר

שחיטה מכשרת ולא דם

אמר רב פפא

הכל מודים היכא דאיתיה לדם מתחלה ועד סוף כולי עלמא לא פליגי דמכשיר

כי פליגי בנתקנח הדם בין סימן לסימן

רבי סבר

ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף והאי דם שחיטה הוא

רבי חייא סבר

אינה לשחיטה אלא בסוף והאי דם מכה הוא ומאי תולין

תולין הדבר עד גמר שחיטה אי איתיה לדם בסוף שחיטה מכשיר ואי לא לא מכשיר

ומאי באו ונסמוך על דברי ר"ש

לר"ש לא מכשיר לרבי חייא מכשיר

בנתקנח מיהו אשוו להדדי מר לא מכשיר ומר לא מכשיר

הוה ליה רבי חד ואין דבריו של אחד במקום שנים

רב אשי אמר

תולין לעולם משמע ונתקנח לר' חייא ספוקי מספקא ליה אי ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף או אינה לשחיטה אלא בסוף ומאי תולין

לא אוכלין ולא שורפין

ומאי באו ונסמוך על דברי ר"ש

לר"ש לא מכשיר לרבי חייא ספיקא

לענין שריפה מיהו שוו להדדי מר לא שרפיה ומר לא שרפיה

הוה ליה רבי חד ואין דבריו של אחד במקום שנים והכי קאמר

כגון זאת תולין לא אוכלין ולא שורפין

בעי ר"ש בן לקיש

צריד של מנחות מונין בו ראשון ושני או אין מונין בו ראשון ושני

כי מהניא חבת הקדש לאפסולי גופיה למימנא ביה ראשון ושני לא או דלמא לא שנא

א"ר אלעזר ת"ש

(ויקרא יא, לד) מכל האוכל אשר יאכל וגו' אוכל הבא במים הוכשר אוכל שאינו בא במים לא הוכשר

אטו רבי שמעון בן לקיש לית ליה אוכל הבא במים

רבי שמעון בן לקיש הכי קמיבעיא ליה

חבת הקדש כאוכל הבא במים דמי או לא

רבי אלעזר נמי מיתורי קראי קאמר מכדי כתיב

(ויקרא יא, לח) וכי יותן מים על זרע מכל האוכל אשר יאכל למה לי