חולין 72

לאו למעוטי חיבת הקדש

לא חד בטומאת מת וחד בטומאת שרץ

וצריכי דאי אשמעינן טומאת מת התם הוא דבעי הכשר משום דלא מטמא בכעדשה אבל שרץ דמטמא בכעדשה אימא לא ליבעי הכשר

ואי אשמעינן שרץ משום דלא מטמא טומאת שבעה אבל מת דמטמא טומאת שבעה אימא לא ליבעי הכשר צריכא

מתיב רב יוסף רבי שמעון אומר

הוכשרו בשחיטה

הוכשרו ואפילו למימני בהו ראשון ושני אמאי

והא לאו אוכל הבא במים הוא

א"ל אביי

עשאוהו כהכשר מים מדרבנן

אמר רבי זירא ת"ש

הבוצר לגת שמאי אומר

הוכשר הלל אומר

לא הוכשר ושתיק ליה הלל לשמאי

אמאי

והא לאו אוכל הבא במים הוא

אמר ליה אביי

עשאוהו כהכשר מים מדרבנן

א"ל רב יוסף

אמינא לך אנא הוכשרו בשחיטה ואת אמרת לי

עשאוהו כהכשר מים

ואמר לך רבי זירא ואמרת ליה

עשאוהו כהכשר מים

לר"ש בן לקיש נמי עשאוהו כהכשר מים

אמר ליה

אטו ר' שמעון בן לקיש לתלות קמיבעיא ליה

כי קא מיבעיא ליה לשרוף

מכלל דחיבת הקדש דאורייתא

מנא לן

אילימא מדכתיב

(ויקרא ז, יט) והבשר אשר יגע בכל טמא האי בשר דאתכשר במאי

אילימא דאתכשר בדם והאמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן

מנין לדם קדשים שאינו מכשיר

שנאמר

לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים דם הנשפך כמים מכשיר שאינו נשפך כמים אינו מכשיר

אלא דאיתכשר במשקי בית מטבחיא והא א"ר יוסי ברבי חנינא

משקי בית מטבחיא לא דיין שהן דכן אלא שאין מכשירין

וכי תימא תרגמא אדם והא משקי קאמר

לא לאו דאתכשר בחבת הקדש

ודלמא כדרב יהודה אמר שמואל דאמר רב יהודה אמר שמואל

כגון שהיתה לו פרה של זבחי שלמים והעבירה בנחל שחטה ועדיין משקה טופח עליה

אלא מסיפא

והבשר לרבות עצים ולבונה

עצים ולבונה בני אכילה נינהו

אלא חבת הקדש מכשרא להו ומשויא להו אוכל הכא נמי חבת הקדש מכשרתה