מעילה 32

אמר רב יהודה אמר רב

אכילת שרצים לוקה עליו בכזית מאי טעמא

אכילה כתיב בהו

והתני רבי יוסי בר ר' חנינא קמיה דרבי יוחנן

(ויקרא כ, כה) והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה ובין העוף הטמא לטהור ולא תשקצו את נפשותיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמוש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא פתח הכתוב באכילה וסיים בטומאה מה טומאה בכעדשה אף אכילה בכעדשה וקלסיה ר' יוחנן וקשיא לדרב

לא קשיא כאן במיתתן כאן בחייהן

אמר ליה אביי

והא רב אמתני' קאי ומתני' כל השרצים קתני אפילו במיתתן (לאו דאיכא פורתא מהאי ופורתא מהאי)

אמר ליה רב יוסף

ההיא דיוקא דילך הוא רב שמעתא בעלמא קאמר

וקלסיה ר' יוחנן

מיתיבי

האיברין אין להן שיעור אפי' פחות מכזית נבלה ופחות מכעדשה מן השרץ מטמאין ואמר רבי יוחנן

אין לוקין עליהן אלא בכזית

אמר רבא

במובדלין דבר הכתוב

א"ל רב אדא בר אהבה לרבא

אלא מעתה בהמה נמי ליפלגי בין מובדלת לשאינה מובדלת