נדה 82

ודם דרך רחם ואזדא ר' שמעון לטעמיה ורבנן לטעמייהו

מתקיף לה רב יוסף

חדא דהיינו רישא ועוד משם מקום ולד משמע

אלא אמר רב יוסף

כגון שיצא ולד ודם דרך דופן ובמקור מקומו טמא קמיפלגי מר סבר מקור מקומו טמא ומ"ס מקור מקומו טהור

אמר ר"ל

לדברי המטמא בדם מטמא באשה לדברי המטהר בדם מטהר באשה

ור' יוחנן אמר

אף לדברי המטמא בדם מטהר באשה

ואזדא ר' יוחנן לטעמיה דאמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחי

מנין שאין אשה טמאה עד שיצא מדוה דרך ערותה שנאמר

(ויקרא כ, יח) ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותה את מקורה הערה מלמד שאין אשה טמאה עד שיצא מדוה דרך ערותה

אמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה

מקור שנעקר ונפל לארץ טמאה שנאמר (יחזקאל טז, לו) יען השפך נחושתך ותגלי ערותך

למאי

אילימא לטומאת שבעה דם אמר רחמנא ולא חתיכה

אלא לטומאת ערב אמר רבי יוחנן

מקור שהזיע כשתי טיפי מרגליות טמאה

למאי

אילימא לטומאת שבעה חמשה דמים טמאין באשה ותו לא

אלא לטומאת ערב ודווקא תרתי אבל חדא אימא מעלמא אתיא

כל הנשים מטמאין בבית החיצון

הי ניהו בית החיצון

אמר ריש לקיש

כל שתינוקת יושבת ונראת

א"ל רבי יוחנן

אותו מקום גלוי הוא אצל שרץ

אלא אמר רבי יוחנן

עד בין השינים

איבעיא להו

בין השינים

כלפנים או כלחוץ

ת"ש דתני רבי זכאי

עד בין השינים בין השינים עצמן כלפנים

במתניתא תנא

מקום דישה

מאי מקום דישה

אמר רב יהודה

מקום שהשמש דש

תנו רבנן

בבשרה מלמד שמטמאה בפנים כבחוץ

ואין לי אלא נדה זבה מנין ת"ל זובה בבשרה

פולטת ש"ז מנין ת"ל יהיה

ור' שמעון אומר

דיה כבועלה מה בועלה אינו מטמא עד שתצא טומאה לחוץ אף היא אינה מטמאה עד שתצא טומאתה לחוץ

וסבר רבי שמעון דיה כבועלה

והתניא (ויקרא טו, יח) ורחצו במים וטמאו עד הערב

אמר ר' שמעון

וכי מה בא זה ללמדנו

אם לענין נוגע בשכבת זרע הרי כבר נאמר למטה או איש אלא מפני שטומאת בית הסתרים היא וטומאת בית הסתרים אינה מטמאה אלא שגזרת הכתוב הוא

לא קשיא כאן במשמשת כאן בפולטת

פולטת תיפוק ליה דהא שמשה

בשטבלה לשמושה

למימרא דמשמשת בטומאת ערב סגי לה

והא אמר רבא

משמשת כל שלשה ימים אסורה לאכול בתרומה שאי אפשר לה שלא תפלוט

הכא במאי עסקינן שהטבילוה במטה

מכלל דכי קאמר רבא דאזלה איהי בכרעה וטבלה דילמא בהדי דקאזלה שדיתא