תמורה 55

מתני׳ <big><strong>כל</strong></big> האסורין לגבי מזבח אוסרין בכל שהן

הרובע והנרבע והמוקצה והנעבד והאתנן ומחיר והכלאים והטרפה ויוצא דופן

איזהו מוקצה

המוקצה לעבודת כוכבים

הוא אסור ומה שעליו מותר

ואיזהו הנעבד

כל שעובדין אותו

הוא ומה שעליו אסור וזה וזה מותר באכילה

<big><strong>גמ׳</strong></big> אמר מר

אוסרין בכל שהן דלא בטלי ברובא

תנינא

כל הקדשים שנתערבו בחטאות מתות או בשור הנסקל אפי' אחד ברבוא ימותו וקשיא לן

מאי קאמר

הכי קתני

נתערבו בהן מחטאות מתות או שור הנסקל אפילו ברבוא ימותו

איצטריך ס"ד אמינא

התם הוא דאיסורי הנאה

אבל הכא דלאו איסורי הנאה אימא ליבטל ברובא קמ"ל

ורובע ונרבע נמי תנינא נתערבו רובע ונרבע ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי יפה שבהן מאותו המין

אמר רב כהנא

אמריתה לשמעתא קמיה דרב שימי בר אשי אמר לי

חדא בחולין וחדא בקדשים

וצריכי דאי אשמועינן גבי קדשים משום דמאיסי אבל גבי חולין אימא ליבטלי

ובחולין נמי תנינא ואלו אסורין ואוסרין בכל שהן

יין נסך ועבודת כוכבים וציפרי מצורע ועורות לבובין ושיער נזיר ופטר חמור ובשר בחלב ושור הנסקל ועגלה ערופה וחולין שנשחטו בעזרה [ושעיר המשתלח] הרי אלו אסורין ואוסרין בכל שהן

צריכי דאי אשמעינן התם (דאיסורי הנאה דלא בטלי אבל הכא ליבטלי)

ואי אשמועינן הכא דלגבוה דמאיס אבל להדיוט אימא

איסורי הנאה ליבטלו ברובא קמ"ל

ורובע ונרבע מנלן דאסירי לגבוה

דתנו רבנן

(ויקרא א, ב) מן הבהמה להוציא רובע ונרבע

והלא דין הוא

ומה בעל מום שלא נתעבדה בה עבירה פסול לגבי מזבח

רובע ונרבע שנעבדה בהן עבירה אינו דין שאסורין לגבי מזבח

חורש בשור וחמור יוכיח שנתעבדה בו עבירה ומותר לגבי מזבח

מה לחורש בשור וחמור שאין חייבין מיתה תאמר ברובע ונרבע שחייבין מיתה

טול לך מה שהבאתה הרי שנתעבדה בהן עבירה בשני עדים

נעבדה בהן עבירה על פי עד אחד או על פי הבעלים מנין

אמר רבי שמעון

אני דן ומה בעל מום שאין התראת שני עדים פוסלתו מאכילה הודאת עד אחד פוסלתו מהקרבה ברובע ונרבע שהודאת שני עדים פוסלתו מאכילה אינו דין שהודאת עד אחד פוסלתו מהקרבה

ת"ל

מן הבהמה להוציא רובע ונרבע

והא אתיא מדינא

(לא אתיא)