זבחים 96

וכי מכאן אתה למד והלא כבר נאמר (ויקרא ו, יח) במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת הא למה יצא לקבוע לו מקום שאם לא שחטה בצפון פסול

אתה אומר לכך יצא או אינו אלא שזה טעון צפון ואין אחר טעון צפון תלמוד לומר ושחט את החטאת במקום העולה זה בנה אב לכל חטאות שיהו טעונות צפון

אשכחן שעיר נשיא בין למצוה בין לעכב שאר חטאות נמי אשכחן למצוה לעכב מנא לן

דכתיב בכשבה וכתיב בשעירה

אלא אותו למה לי

מיבעי ליה לכדתניא אותו בצפון ואין שעיר נחשון בצפון

ותניא (ויקרא ד, כד) וסמך ידו על ראש השעיר לרבות שעיר נחשון לסמיכה דברי ר' יהודה ר' שמעון אומר לרבות שעירי עבודת כוכבים לסמיכה

ס"ד אמינא הואיל ואיתרבו לסמיכה איתרבו נמי לצפון קא משמע לן

מתקיף לה רבינא הניחא לר' יהודה לר"ש מאי איכא למימר

א"ל מר זוטרא בריה דרב טבי לרבינא ולר' יהודה מי ניחא למאי דאיתרבי איתרבי ומאי דלא איתרבי לא איתרבי

וכי תימא אי לא מעטיה קרא הוה אמינא תיתי בבנין אב אם כן סמיכה גופה תיתי מבנין אב אלא מדורות לא גמרי' ה"נ מדורות לא גמרינן

ואלא אותו בצפון ואין שוחט בצפון

שוחט מדרבי אחיא נפקא דתניא ר' אחיא אומר (ויקרא א, יא) ושחט אותו על ירך המזבח צפונה מה תלמוד לומר

לפי שמצינו עומד בצפון ומקבל בצפון ואם עמד בדרום וקיבל בצפון פסול יכול אף זה כן ת"ל אותו אותו בצפון ואין השוחט בצפון

אלא אותו בצפון ואין בן עוף בצפון דתניא יכול יהא בן עוף טעון צפון ודין הוא ומה בן צאן שלא קבע לו כהן קבע לו צפון בן עוף שקבע לו כהן אינו דין שיקבע לו צפון ת"ל אותו

מה לבן צאן שכן קבע לו כלי

אלא אותו בצפון ואין פסח בצפון

דתניא ר' אליעזר בן יעקב אומר יכול יהא פסח טעון צפון ודין הוא ומה עולה שכן לא קבע לו זמן לשחיטתו קבע לו צפון פסח שקבע לו זמן לשחיטתו אינו דין שיקבע לו צפון ת"ל אותו

מה לעולה שכן כליל

מחטאת מה לחטאת שכן מכפרת על חייבי כריתות

מאשם מה לאשם שכן קדשי קדשים מכולן נמי שכן קדשי קדשים

לעולם כדאמרן מעיקרא אותו בצפון ואין שוחט בצפון ודקשיא לך מדרבי אחיא נפקא לן לאו למעוטי שוחט בצפון אלא אין שוחט בצפון אבל מקבל בצפון

מקבל מלקח ולקח נפקא לקח ולקח לא משמע ליה

אשכחן שחיטה בעולה למצוה קבלה נמי למצוה אשכחן שחיטה וקבלה לעכב מנלן

אמר רב אדא בר אהבה ואיתימא רבה בר שילא ק"ו ומה חטאת הבאה מכח עולה מעכבת עולה שבאה חטאת מכחה אינו דין שמעכבת

מה לחטאת שכן מכפרת על חייבי כריתות

אמר רבינא הא קשיא ליה לרב אדא בר אהבה כלום מצינו טפל חמור מן העיקר

אמר ליה מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא ולא