גמאי דכתיב (דברים ז, יג) ועשתרות צאנך שמעשרות את בעליהן
דואמר רבי יוחנן
הכסא דחרשין ולא כסא דפושרין
ווהני מילי בכלי מתכות אבל בכלי חרש לית לן בה
זובכלי מתכות נמי לא אמרן אלא דלא שדי בהו ציביא אבל שדי בהו ציביא לית לן בה
חוכי לא שדי בהו ציביא נמי לא אמרן אלא דלא ציץ אבל ציץ לית לן בה
טואמר ר' יוחנן
ימי שהניח לו אביו מעות ורוצה לאבדן ילבש כלי פשתן וישתמש בכלי זכוכית וישכור פועלים ואל ישב עמהן
יאילבוש כלי פשתן בכיתנא רומיתא וישתמש בכלי זכוכית בזוגיתא חיורתא וישכור פועלים ואל ישב עמהן בתורי דנפיש פסידייהו
יבדרש רב עוירא זימנין אמר לה משמיה דרבי אמי וזימנין אמר לה משמיה דרבי אסי
יגמאי דכתיב (תהלים קיב, ה) טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט לעולם יאכל אדם וישתה פחות ממה שיש לו וילבש ויתכסה במה שיש לו ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו
ידשהן תלויין בו והוא תלוי במי שאמר והיה העולם
טודרש רב עינא אפתחא דבי ריש גלותא
טזהשוחט לחולה בשבת חייב לכסות
יזאמר להו רבה
יחאשתומא קאמר לישמטוה לאמוריה מיניה
יטדתניא ר' יוסי אומר
ככוי אין שוחטין אותו ביו"ט ואם שחטו אין מכסין את דמו
כאמקל וחומר
כבומה מילה שודאה דוחה שבת אין ספיקה דוחה יו"ט כסוי שאין ודאו דוחה שבת אין דין שאין ספקו דוחה יו"ט
כגאמר לו
כדתקיעת שופר בגבולים תוכיח שאין ודאה דוחה שבת וספיקה דוחה יו"ט
כההשיב רבי אלעזר הקפר בריבי תשובה
כומה למילה שכן אינה נוהגת בלילי ימים טובים תאמר בכסוי שנוהג בלילי ימים טובים
כזאמר רבי אבא
כחזה אחד מן הדברים שאמר רבי חייא
כטאין לי עליהם תשובה והשיב רבי אלעזר הקפר בריבי תשובה
לקתני מיהת
לאכסוי שאין ודאו דוחה שבת
לבמאי ודאו דכסוי דלא דחי שבת לאו השוחט לחולה בשבת
לגודלמא דעבר ושחט
לדדומיא דמילה מה מילה ברשות אף כסוי נמי ברשות
להאמרו לו תקיעת שופר בגבולין תוכיח שאין ודאה דוחה שבת וספיקה דוחה יום טוב