Bekhorot 107

Kapitel 107

א אשכחן תירוש ויצהר תירוש ודגן דגן ודגן מנין ק"ו ומה תירוש ויצהר שאינן כלאים זה בזה אין מתעשרין מזה על זה תירוש ודגן דגן ודגן שהם כלאים זה בזה אינו דין שלא יתעשרו מזה על זה
1 Wir wissen dies von Most und Öl, woher dies von Most und Getreide, von Getreide und Getreide? – Es ist [durch einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere zu folgern: wenn Most und Öl, die miteinander keine verbotene Mischung sind, für einander nicht verzehntet werden dürfen, um wieviel weniger sind Most und Getreide, Getreide und Getreide, die miteinander eine verbotene Mischungsind, für einander zu verzehnten. –
ב ולרבי יאשיה דאמר עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד היכי מייתי לה
2 Wie ist es nach R. Jošija zu folgern, welcher sagt, nur wenn man Weizen, Gerste und Weinbeerkerne mit einem Handwurfe sät? –
ג מייתי לה הכי ומה תירוש ויצהר שאינן כלאים זה בזה אפי' על ידי דבר אחר אין מתעשרין מזה על זה תירוש ודגן דגן ודגן שהן כלאים זה בזה על ידי דבר אחר אינו דין שלא יתעשרו מזה על זה
3 Er folgert es also: wenn Most und Öl, die selbst mit andrem keine verbotene Mischung sind, für einander nicht verzehntet werden dürfen, um wieviel weniger sind Most und Getreide, Getreide und Getreide, die mit andrem eine verbotene Mischung sind, für einander zu verzehnten. –
ד ושני מינין בעלמא מנלן הני דרבנן נינהו וכל דתקינו רבנן כעין דאורייתא תקינו מה דאורייתא שני מינין אינן מתעשרין מזה על זה דרבנן נמי
4 Woher wissen wir dies von zwei sonstigen Arten? – Bei diesen ist es rabbanitisch, und die Rabbanan haben all ihre Anordnungen denen der Tora gleichgestellt; wie bei denen der Torazwei Arten nicht für einander verzehntet werden dürfen, ebenso auch bei den rabbanitischen.
ה אמר ליה רבא בר רב חנן לאביי אלא מעתה גבי מעשר בהמה דלא כתיב (ויקרא כז, לב) וכל מעשר בקר ומעשר צאן
5 Raba b. R. Ḥanan sprach zu Abajje: Der Viehzehnt, von dem es nicht heißt:<i>jeder Zehnt vom Rinde und jeder Zehnt vom Kleinvieh</i>,
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel